ת"פ 28860-03-22

תקציר

על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה לקביעת חומרת העונש הוא עקרון ההלימות, המבטיח כי קיים יחס הולם בין חומרת העבירה, הנסיבות ומידת אשמתו של הנאשם. על בית המשפט מוטלת האחריות לקבוע טווח ענישה הולם לעבירה הספציפית שביצע הנאשם, בהתחשב בגורמים כגון הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הרווחת ונסיבות ביצוע העבירה. במקרה הנוכחי, בית המשפט מחליט כי קיים אירוע אחד עקב התמכרותו של הנאשם, ולכן ייקבע טווח ענישה אחד. הערכים החברתיים שנפגעו כוללים את הזכות לביטחון אישי, תוך הדגשת זכותה של אמו של הנאשם להגנה מפני בנה, וכן את הערך החברתי של מתן אפשרות לשוטרים לבצע את תפקידם ללא הפרעה. נסיבות העבירה נחשבות לעבירה משמעותית, בהתחשב במצבו הממכר של הנאשם ובאופי העבירות, הכוללות הסגת גבול, הפחדה ותקיפת אמו, ופגיעה בשוטרים. בית המשפט מפנה למקרים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה בגין העבירות שבוצעו. עבור תקיפה הגורמת לחבלה ממשית, הטווח נע בין 5 ל-8 חודשי מאסר, כאשר עבודות שירות הן חלופה אפשרית במקרים מסוימים. באשר לאיומים, טווח הענישה לפי מקרים קודמים הוא בין מאסר על תנאי לשנת מאסר. בהתחשב בכל העבירות שבוצעו, בית המשפט קובע כי טווח הענישה המתאים במקרה הנוכחי יהיה בין 8 חודשים ל-20 חודשי מאסר, עם אפשרות לעבודות שירות לחלק מהעבריינים. עם זאת, לשופט שיקול דעת לחרוג ממתחם הענישה שנקבע אם קיים סיכוי שניתן יהיה לשקם את הנאשם. גורמים המצביעים על פוטנציאל שיקום כוללים את עברו של הנאשם, שיתוף פעולה עם הרשויות, תמיכה משפחתית ומוטיבציה אישית. במקרה זה, בית המשפט מכיר במאמציו של הנאשם לעבור הליך טיפולי ובסיכויים המשמעותיים לשיקומו. בנוסף, שירות המבחן מאשר כי הסיכון לעבירות דומות בעתיד פחת. לפיכך, בית המשפט מחליט לחרוג מטווח הענישה שנקבע מלכתחילה ופועל בהתאם להמלצת שירות המבחן. על הנאשם נגזרו חמישה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לשלוש שנים המחייב פיקוח של שירות המבחן, והבנה ברורה כי מצופה ציות מלא ושיתוף פעולה עם הצו. עוד קובע בית המשפט כי קנס או פיצוי כספי אינם מתאימים לנסיבותיו של הנאשם. הן לנאשם והן למאשימה יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי.