ע"א 557/85

תקציר

עניינו של תיק זה בתאונת דרכים בה נפגע המערער בשנת 1974, המיוחסת לרכבו של המשיב. הערכאות הנמוכות יותר פסקו כי אשמתו התורמת של המערערת היא 90%, מה שהוביל לפסיקת פיצוי מופחת. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור ותיקן את פסק הדין. לטענת בית המשפט, המשיב יצר מצב מסוכן בכך שנסע במהירות של 45 קמ"ש כה קרוב למערערת בעת שחצתה את הכביש. השופטים הדגישו כי היה על המשיבה לצפות את תגובת המערערת לרכב המתקרב אליה ולייחס למשיב אחריות של 35%, ובכך להפחית את רשלנותה התורמת של המערערת ל-65%. ההחלטה התבססה על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון הקובעות את המבחן לחלוקת הרשלנות התורמת על בסיס מידת האשמה. התערבותו של בית המשפט במקרה זה הייתה מוצדקת בשל חוסר התחשבות מספקת של בתי המשפט הקודמים במחדלו של המשיב. פסק דין זה מתקן את אשמתו התורמת של המערער ל-65% ומורה למשיב לשאת בהוצאות הדיון בערעור בסך 3,000 ₪. השופט א' חלימה, השופט מ' אלון והשופט ש' נתניהו הסכימו עם פסק הדין.