רע"א 7509/98

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי האירוע בו נפגע קטין בעת שימוש בכננת בג'יפ הוא אכן "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המקרה התמקד תחילה בשאלה האם התאונה, שהתרחשה תוך כדי משחק, עונה להגדרה של תאונת דרכים. בית המשפט שם דגש על ניתוח האירוע בשיטה פרשנית בת שלושה שלבים: בדיקה אם הוא עומד בהגדרה הבסיסית, בחינת חזקות נוספות ושקילת החרגות. בית המשפט מצא כי השימוש בכננת נופל להגדרת "שימוש ברכב מנועי", שכן הוא כרוך ב"דחיפה או גרירה" גם מבלי שהג'יפ נתקע. הכוונה הסובייקטיבית לצורכי תחבורה נשמרה, למרות הקשר המשחק, על בסיס ממצא עובדתי לפיו הילד ניסה לגרור את הרכב באמצעות הכננת. ההחלטה ביטלה פסקי דין קודמים של בית משפט השלום בנצרת ובית המשפט המחוזי, שקבעו כי האירוע אינו עונה על הגדרות חוק הפיצויים. משכך, התקבל הערעור, והמשיב הראשון חויב בהוצאות משפט.