ע"א 8505/09

תקציר

בית המשפט מקבל את קביעתו של בית משפט קמא כי נכרת הסכם אופציה מחייב בין המערערת לבין המשיב. בית המשפט מצא כי ההסכם ברור בתנאיו וכי המערערת הייתה מודעת והתכוונה להעניק למשיב את האפשרות לרכוש את הנכס. טענות המערערת כי ההסכם לא נתמך בתמורה, חסרים בו פרטים מסוימים והופר על ידי המשיב נדחו כולן. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר הפרת הסכם השכירות, וקבע כי המשיבה זכאית לפיצוי בגין נזקים שנבעו מהעיכוב בהעברת הבעלות. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור בעניין קביעת שער הדולר, וקבע כי על המשיב לשלם למערערת סכום השווה ל-300,000 דולר בגין שער החליפין בחודש נובמבר 2005, מועד חתימת חוזה המכר. סכום זה ישולם בתוך ארבעה חודשים מיום מתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בניכוי הפיצוי שנפסק למשיב. כל צד אחראי למסים שלו. השופטת מ' נאור והשופטת א' ארבל הסכימו עם פסק דינו של השופט י' עמית.