בג"צ 162/78

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה של קופת חולים של ההסתדרות הכללית להקמת בית חולים גריאטרי על קרקע שהוכרזה כקרקע חקלאית בנהריה. תוכנית הקרן נדחתה על ידי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית, וגם ערר לוועדת הערר נדחה. בג"ץ קבע כי החלטת ועדת הערר אינה פסולה בשל היעדר חבר, שכן הוועדה נחשבת ל"מוסד תכנון", ועל פי החוקים הרלוונטיים היא יכולה לפעול בהרכב חלקי. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי סמכויותיה של ועדת הערר אינן מוגבלות בסעיף 11 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, ועליה לדון בכל הבקשות לפי סעיף 6 לתוספת ללא הגבלה. הנושא הוחזר לוועדת הערר להמשך דיונים והחלטה חדשה המבוססת על פסיקת בית המשפט, שכן נראה היה כי הוועדה ביססה את החלטתה על הנחיה משפטית שגויה. בית המשפט הדגיש גם את חשיבות תפקידה של ועדת הערר כגוף מומחה לענייני מדיניות מקרקעין וקבע כי על הוועדה לספק הסבר מפורט להחלטתה. פסק הדין חייב את המדינה לפצות את העותר בגין הוצאותיו בעתירה, בסך 3,000 ל"י. פסק דין זה ניתן ביום 24.9.1978.