ת"א 15248-11-18

תקציר

התובעים, זוג נשוי, תבעו את הקיבוץ על נזקים כספיים לאחר שנשללה מהם חברות, שהיו מזכים אותם לבנות בית על אדמות הקיבוץ. הם טענו כי הקיבוץ הפר את חובת תום הלב שלו וכי הליך ההצבעה לקביעת חברותם היה לקוי. הקיבוץ הנתבע טען כי התובעים חתמו על סעיף המסכים כי אם תישלל חברותם, לא יהיו להם טענות כלפי הקיבוץ. בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לחוסר תום לב או לפגמים פרוצדורליים משמעותיים בתהליך ההצבעה. טענתם כי הקיבוץ הציג את קבלתם כמובטחת לא נתמכת. יתר על כן, התובעים היו מודעים לכך שקבלתם תלויה בהצבעה כללית וחתמו על הסכם ויתור על תביעותיהם במקרה של דחייה. עדויות העדים לא ביססו את טענות התובעים לאי סדרים פרוצדורליים, ובית המשפט לא מצא קשר ישיר בין השמועות לבין תוצאות ההצבעה. מאחר שהתובעים לא מיצו את הליכי הערעור העומדים לרשותם, הגיע בית המשפט למסקנה כי תביעתם לוקה בחסר. לפיכך הורתה השופטת על מחיקת התביעה, ועל התובעים לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 37,000 ₪.