בש"מ 2209/14

תקציר

פסק הדין מאריך את פרק הזמן להגשת ערעור על פסק דין קודם. פסק הדין המקורי לא ראה בעין יפה את טענת המערערים להכרה כ"דיירים ממשיכים" של דירת דיור ציבורי, שאוכלסה בעבר על ידי בני משפחה. המערערים פנו לסיוע משפטי וטענו כי השיהוי בהגשת הערעור נגרם בשל כך. תשובת הלשכה לסיוע משפטי התעכבה, מה שהוביל לבקשת הארכה. למשיבים היו תגובות מעורבות לבקשה זו. בעוד שהמשיבה מס' 1 הותירה זאת לשיקול דעתו של בית המשפט, המשיבה מס' 2 התנגדה לכך. השופטת, ליאת בנמלך, פסקה לטובת המערערים, תוך שהיא מצטטת פסיקות קודמות התומכות בהארכת מועדים במקרים כאלה. היא הדגישה כי המערערים פעלו במהירות וכי הבקשה הוגשה בטרם חלף המועד האחרון להגשת הערעור. עוד ציין בנמלך, כי המשיבים לא יכלו לטעון לבורות או להפתעה, שכן המערערים הודיעו להם מראש כי אינם שבעי רצון מפסק הדין. השופטת נעתרה לבקשת המערערים ואפשרה להם שהות נוספת להגשת הערעור, בתנאי שיוגש הודעה משלימה המאשרת את אישור הסיוע המשפטי, שתוגש בתוך שלושה ימים מיום מסירת ההחלטה לבא כוח המערערים. המועד המדויק להגשת הערעור לא נקבע, עד להחלטת הלשכה לסיוע משפטי.