רע"א 5823/20

תקציר

במקרה זה דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על בקשה לגילוי מסרונים. ההחלטה הייתה תלויה בתחולתה של תקנה 410, המאפשרת לבית המשפט לפעול כאילו התקבל הערעור. לב הסוגיה נגע לעיקרון לפיו גילוי צריך להיות כרוך בגילוי מרבי, בתנאי שהחומרים רלוונטיים לטענות. עם זאת, בית המשפט המחוזי נמנע תחילה מלהבהיר את הרלוונטיות של המסרונים המבוקשים. העותר טען כי ההודעות רלוונטיות למקרה, אך בית המשפט ציין כי מבלי להוכיח את הרלוונטיות שלהן, הגילוי לא צריך להיות אוטומטי. החלטת בית המשפט המחוזי לא התייחסה כראוי לשאלה האם ההודעות קשורות למחלוקות, מה שגרם לערכאה הגבוהה יותר לקבל חלקית את הערעור. היא הורתה לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את בקשת הגילוי, תוך התחשבות ספציפית ברלוונטיות של הטקסטים ביחס לתצהירים ולטענות שהעלה המבקש. לפיכך מועבר התיק לבית המשפט המחוזי להחלטה חדשה, ולא ייפסקו הוצאות.