רע"א 353/19

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לתאונת דרכים שאירעה בחודש ינואר 2015, בה נפגע המשיב בעת שעבד כשליח בפיצריה של המבקשת. המחלוקת המרכזית היא סביב הבעלות והכיסוי הביטוחי של האופנוע המעורב בתאונה. המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את בקשתם להצגת ראיות נוספות בתיק. הערכאה הנמוכה יותר טענה כי ניתן היה להגיש את הראיה מוקדם יותר וכי הגשתה בשלב זה תאריך את ההליכים שלא לצורך. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי הראיות הנוספות אינן רלוונטיות למחלוקת העיקרית, וכי המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת לשיהוי. המבקש טען כי הראיות התגלו לאחרונה וכי יש בהן כדי להשפיע על מהימנות עדותו של המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור, שהפעילה את שיקול דעתה הרחב בעניינים פרוצדורליים, החליטה שלא להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, מתוך סברה כי היא סבירה ואינה עלולה לגרום לעיוות דין. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר טיב הראיות והיעדר ההצדקה לשיהוי, ולפיכך דחתה את בקשת הערעור. השופט התייחס ודחה גם את טענת המבקש בדבר סתירה לכאורה בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר. מאחר שהמבקש לא ביקש תגובה לבקשתו, לא נפסקו הוצאות.