פש"ר 255/08

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (פש"ר 255-08) - קמחי נ' רג'ואן ואח' החלטה זו עוסקת בבקשה לעיון נוסף בשכר טרחת נאמן, אשר ניתנה במסגרת הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל) שהסתיים במתן הפטר מותנה לחייב. המחלוקת נסבה סביב אופן חישוב שכר הטרחה של הנאמן, כאשר הנאמן דרש שכר גבוה יותר מהקבוע בתקנות, בהתחשב בהסכמות יצירתיות שהושגו ובהכנסות עתידיות פוטנציאליות לקופת הכינוס. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** 1. **שיקול דעת בית המשפט בשכר טרחת נאמן:** * ההחלטה מדגישה כי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: "התקנות") אינן מסדירות באופן מפורש חישוב שכר טרחה בהתחשב בתמורה שעתידה להתקבל ממימוש עתידי של זכויות בנכס. סוגיה זו נתונה, לפיכך, להכרעת בית המשפט מכוח שיקול דעתו. * סעיף 10ג' לתקנות קובע כי בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה נוספים על הקבוע בתקנות, אלא באישור בית משפט. הדבר מחדד את הצורך באישור שיפוטי בכל חריגה מהכללים. * בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך לתגמל בעל תפקיד על פעולותיו והמשאבים שהשקיע לטובת הנושים, לבין הרצון שמכספי הקופה לא ייגזל נתח גדול מדי. איזון זה אינו קבוע ומשתנה ממקרה למקרה. 2. **גמישות בחישוב שכר הטרחה והכרה בפעולות יצירתיות:** * החידוש המרכזי בהחלטה הוא ההכרה בכך שבעל תפקיד עשוי לבחור מסלולים שונים לחישוב שכרו, ובמקרים חריגים, בית המשפט רשאי לאשר חישוב שאינו נגזר אך ורק מהסכומים שהצטברו בפועל בקופת הכינוס. * בית המשפט הכיר בכך שפעולותיו של הנאמן, אשר הובילו להסכמה ייחודית למתן הפטר מותנה, מצדיקות תגמול נוסף, גם אם חלקו מבוסס על "הכנסה רעיונית" עתידית. זאת, בניגוד לגישת הכונס הרשמי שדגל בחישוב הצמוד אך ורק לסכומים שנצברו. * ההחלטה מדגישה כי במקרים בהם בעל התפקיד פעל באופן יצירתי, השקיע מאמצים מיוחדים לטובת הגדלת קופת הכינוס, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייב (גיל, מצב רפואי), ומתוך שיתוף פעולה עם בית המשפט, ראוי לתגמל אותו באופן חריג. 3. **התחשבות בהסכמות ייחודיות כתנאי להפטר:** * ההסכמה הייחודית שזכתה לאישור בית המשפט – מתן הפטר לחייב כנגד סכום כסף מצומצם ורישום הערת אזהרה על נכס, תוך דחיית מימוש הנכס עד לאחר מותו של החייב – מהווה את לב המחלוקת. * בית המשפט ראה בהסכמה זו פתרון יצירתי המאזן בין זכויות הנושים לבין צרכיו של החייב, וסבר כי יש לתגמל את הנאמן על חלקו בגיבוש הסכמה זו, אשר במקרה רגיל הייתה מובילה למימוש מיידי של הנכס. 4. **מניעת תקדים שלילי ועידוד פתרונות יצירתיים:** * בית המשפט התמודד עם חשש הכונס הרשמי מפני יצירת תקדים שיאפשר לבעלי תפקיד לדרוש שכר על בסיס "הכנסה רעיונית" באופן שגרתי. * עם זאת, בית המשפט מצא כי במקרה זה, אין מדובר בהכנסה רעיונית ערטילאית, אלא בהכנסה ודאית הצפויה להיכנס לקופה עם מימוש הנכס. * ההחלטה מעבירה מסר כי אי תשלום שכר הולם עבור פעולות יצירתיות כאלה עלול לפגום ברצונם של בעלי תפקיד עתידיים לחפש פתרונות מורכבים ומותאמים אישית, דבר שעלול לפגוע גם בחייבים וגם בנושים. * בית המשפט מדגיש את סמכותו כפוסק אחרון בשאלות שכר טרחה, וקובע כי יוכל להחליט מתי וכיצד להחיל נסיבות חריגות אלו בעתיד. 5. **חוסר התנגדות מצד הנושה המרכזי והחייב:** * העובדה שהנושה המרכזי (עיריית חיפה) והחייב לא התנגדו לבקשת שכר הטרחה של הנאמן מהווה אף היא שיקול משמעותי בהחלטת בית המשפט, שכן היא מצביעה על היעדר ניגוד אינטרסים בין הצדדים הללו לבין הנאמן. **לסיכום:** החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מהווה דוגמה לגישה גמישה ופרגמטית של בית המשפט בהערכת שכר טרחת נאמן, כאשר הוא מכיר בחשיבותם של פתרונות יצירתיים בהליכי חדלות פירעון. ההחלטה מדגישה את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט, את הצורך לאזן בין האינטרסים השונים, ואת התמריץ שבית המשפט רואה לנכון לתת לבעלי תפקיד הפועלים במרץ ובצורה חדשנית לטובת הנושים, תוך התחשבות בנסיבות החייב. החלטה זו עשויה להוות תקדים לגישה דומה במקרים אחרים בעלי מאפיינים ייחודיים.