ת"פ 40155/05

תקציר

הכרעת הדין הרשיעה את הנאשם בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין כפי שהואשם בכתב האישום. על פי כתב האישום, הנאשם והמנוחה הכירו זה את זה וטופלו שניהם באותה מרפאה. הם נפגשו והתקוטטו, והנאשם שלף סכין מטבח ודקר את המנוח בבטנו. הדקירה גרמה לפציעה שהצריכה אשפוז וניתוח, אך המנוח מת כעבור מספר ימים כתוצאה מזיהום. הנאשם הכחיש תחילה את המיוחס לו, אך בהמשך הודה במשטרה ובמספר אנשים נוספים, בהם רופאים ועובדת סוציאלית, כי דקר את המנוח. עם זאת, במהלך המשפט הוא שינה את הודאתו וטען כי לא דקר את המנוח אלא ניסה להגן על חברו רפי בן דוד, שהיה התוקף בפועל. בית המשפט מצא כי הודאתו של הנאשם נכונה ועדותו במשפט שקרית. גם טענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה והיעדר ראיות אובייקטיביות נגדו נדחו. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה סיפקה ראיות מוצקות מעבר לספק סביר לכך שהנאשם אשם בהריגה.