רע"א 6656/18

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה והתשובה שהוגשו בעניין אי-גילוי רשומות פנימיות לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ואת זכויות בעלי הדין, ומצא כי הזכויות לא ייפגעו אם יקויימו הוראות התקנה. לפיכך, מתייחסים לבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. בעוד הכלל בליטיגציה אזרחית הוא גילוי מרבי, קיים חריג לרשומות פנימיות מטעמי יעילות והגנה על חופש הביטוי של עובדי הרשות. חיסיון רשומות אלה נקבע בכל מקרה לגופו, תוך איזון האינטרסים של הרשות ובעלי הדין. תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לעיין במסמכים כדי להחליט על סודיותם. ביישום עקרונות אלה, מסיק השופט כי על בית המשפט המחוזי לבחון מחדש את המסמכים שבמחלוקת, הכוללים ככל הנראה חוות דעת משפטית וסיכום תיק החקירה, כדי להחליט אם ניתן לחשפתם, מה גם שטבעם אינו ברור לחלוטין. לבית המשפט המחוזי יהיה שיקול דעת להורות על דיון במעמד צד אחד כדי לקבל הבהרות מהמשיב במידת הצורך. הדיון חוזר אפוא לבית המשפט המחוזי לצורך כך, ללא צו להוצאות.