ע"מ 60321-02-17

תקציר

המבקש קיבל שומת מס תשומות וערער, בטענה כי החשבוניות עליהן התבססה השומה אינן חוקיות. הערעור נסב סביב השאלה על מי מוטל הנטל לזמן את העדים שמסרו הודעות במהלך החקירה – המבקש או המשיב (מנהל מע"מ). המבקשת טענה כי מאחר שעומדת לה הזכות לחקור עדים אלה בחקירה נגדית, ומאחר שעדים אלה הם של המשיב, היה עליהם לזמן אותם. המשיב, לעומת זאת, סבר כי זוהי אחריותו של המבקש. בית המשפט פסק לטובת המבקש, בקובעו כי מאחר שהמשיב הסתמך על ההודעות לצורך הערכתם, יש לראותם כעדי המשיב ועל כן מוטלת עליהם האחריות לזמן אותם. פסק דין זה התבסס גם על היגיון, הגינות ויעילות פרוצדורלית. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי על המשיב, בעל משאבים טובים יותר לאתר את העדים, לסייע בהבאתם לעדות. עוד נקבע בפסק הדין כי את משקלן של ההודעות במקרים כאלה מוטב להשאיר לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם לנסיבות. משכך, חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד של המבקש, בסך 7,500 ₪.