תפ"ח 8687-08-09

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן מעשה סדום, מעשה מגונה וניסיון אונס של קטינה המכונה המתלוננת. הקשר בין הנאשם למשפחת המתלונן החל בשנת 2006, כאשר האחרונים החלו לפקוד את ביתם בתדירות גבוהה ולהציע עזרה כספית. בכתב האישום נטען כי בין השנים 2007 ל-2009 נהג הנאשם לקחת את המתלוננת ברכבו באמתלה של קניית מתנות וכפה עליה לבצע בה מעשים מיניים. הנאשם מכחיש את הטענות. התיק נשען בעיקר על עדותה של המתלוננת שהוקלטה במהלך החקירה. חוקר הילדים שהקליט את העדות הביע ספק באמינות גרסתה של המתלוננת, וציין כי חסרים בו פרטים והתנהגותה של המתלוננת במהלך החקירה הייתה אדישה. כמו כן, המתלוננת לא שיתפה את אמה או כל מבוגר אחר בהתעללות הנטענת, דבר המעלה ספקות לגבי עדותה. הראיות התומכות של התביעה כוללות את עדויותיהם של שני מתנדבי משטרה הטוענים כי הנאשם הודה בפניהם, גילוי סכום כסף גדול שהיה ברשות המתלוננת והשימוש במילה "סוקט" שלטענת התביעה המתלוננת לא הייתה יכולה לדעת אלמלא התרחשה ההתעללות. ההגנה טוענת כי עדויותיהם של מתנדבי המשטרה אינן אמינות וכי יתר הראיות התומכות אינן חד משמעיות. השופט מסכים עם ההגנה כי עדותה של המתלוננת אינה אמינה וכי הראיות התומכות אינן משמעותיות דיין כדי לגבור עליהן. לפיכך, השופט מצדד בהגנה, ומגיע למסקנה כי אשמתו של הנאשם לא הוכחה מעבר לספק סביר, ומזכה את הנאשם מחמת הספק.