רע"א 8735/23

תקציר

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי נדחה הערעור בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, המאפשרת לדחות ערעור ללא תשובה אם אין לו סיכויי הצלחה. בנוסף, הופעל כלל 148(ב) המתיר דחייה ללא הסבר מפורט בהתקיים תנאים ספציפיים לפסק הדין. בית המשפט שגה מבחינה פרוצדורלית בכך שערבב כללים אלה, החלים בשלבים שונים של הליך הערעור. תקנה 138(א)(1) אמורה לשמש מלכתחילה, אולי ללא שימוע דו-צדדי, בדרישה לנמק את החלטת הפיטורים. לעומת זאת, תקנה 148(ב) חלה לאחר דיון בכתב או בעל פה, ומאפשרת דחייה ללא הנמקה נרחבת אם ההחלטה תואמת את ממצאי פסק הדין ומסקנותיו. חרף הטעות הפרוצדורלית, הנמקה משלימה של בית המשפט הוכיחה את תקינותו של פסק הדין הראשוני, ובכך ביטלה את הצורך בהתערבות המערער ותמכה בדחיית הערעור. בהכירו בערבוביה של החלת הכללים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור בפני בית המשפט המחוזי נעדר שחר, ובחר לדון בבקשה כערעור ולדחות אותה באופן מהותי, ובכך תרם לפתרון עניין פרוצדורלי מהותי מבלי להטיל הוצאות.