ע"א 10242/08

תקציר

התיק נסוב סביב טענות להפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד בשפה העברית שכתבה רחל קבלי והועתקו לכאורה על ידי רבקה מוצפי ומיכל שחר. קבלי טענה כי ספריהם של מוצפי ושחר מכילים 18 מקרים של הפרה על בסיס קווי דמיון לספרי הלימוד שלה. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק תחילה לקבלי פיצויים והוציא צווים לאיסוף ולמסירה של היצירות המפרות. עם זאת, בערעור בחן בית המשפט העליון בדקדקנות כל הפרה לכאורה, תוך השוואה בין אלמנטים מבניים, טבלאות, דוגמאות ושיטות הוראה. נמצא כי קווי הדמיון היו מינוריים ברובם, וניתן לייחס אותם למגוון המצומצם של דוגמאות להוראת דקדוק עברי, או שהיו נפוצים בחומרי לימוד בשל תוכנית הלימודים שנקבעה על ידי משרד החינוך. בית המשפט ציין כי קווי דמיון לא משמעותיים בכמה מקרים אינם עולים כדי העתקה של חלק ניכר מעבודתו של קבלי. בסופו של דבר, ערעורם של מוצפי ושחר התקבל, פסק הדין המקורי של ההפרה בוטל, וקבלי נדרש להשיב את הפיצויים שהתקבלו. בית המשפט הדגיש את חשיבות הערכת היצירות בכללותן והגיע למסקנה כי לא התרחשה העתקה מהותית או הפרת זכויות יוצרים.