עת"מ 9313-09-22

תקציר

במוקד עתירות אלה עומדת השפעת תיקון 9 לחוק המכר על שלושה מכרזים לדיור מוזל שפרסמה המדינה. העותרים, שבירו ושפיר, היו הזוכים במכרזים אלה וחתמו על חוזים עם מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) והחברה הישראלית לנכסי ציבור, כאשר החוזים כללו סעיף המאפשר להצמיד את מחיר הדירות למדד תשומות הבנייה. עם זאת, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 9 לחוק המכר, שלח שב"ס לעותרים הודעה על נספח תיקון שיצורף לחוזי המכר, אשר החיל את הוראות התיקון, דבר העלול לגרום לעותרים נזק כספי משמעותי. העותרים טענו כי יש לפרש את הוראות המכרזים והחוזים שנחתמו עם רמ"י כפשוטם, וכי יש להם אינטרס הסתמכות סביר המוגן על ידי המשפט המינהלי. זאת ועוד, לא ניתנה לעותרים זכות שימוע בטרם נשלח אליהם נספח התיקון, דבר הנוגד את כללי הצדק הטבעי. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי לשון הוראת המעבר שבתיקון 9 קובעת בבירור כי היא חלה על חוזי המכר שנחתמו במסגרת המכרזים. בית המשפט מצא כי נפל פגם בהתנהלות המשיבים וכי נגרם נזק לעותרים, ועל כן יש להחזיר את העניין לדיון חוזר בוועדת המכרזים. ועדת המכרזים תתכנס מחדש כדי לבחון את השלכות השינויים המבוקשים על המכרזים והחוזים, בהתחשב בתיקון 9 לחוק המכר ובעלויות הישירות והעקיפות שנגרמו לעותרים, ותקבל החלטה מנומקת לאחר מכן. עוד קבע בית המשפט כי העותרים זכאים להחזר הוצאותיהם מהמשיבים, לרבות אגרת בית משפט, הוצאות הודעה מוקדמת ושכר טרחת עורך דין.