בג"צ 4311/10
פסק-דין עליון
תקציר
העותרים ביקשו מבג"ץ להורות למשיבים לנמק את החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, שלא התיר זימון עדי הגנה מטעמם. החלטה זו ניתנה ביחס להליך שיפוטי שפתח המשיב השני נגד העותרים בעניין צו הריסה מינהלי של תוספת לבניין שבבעלותם. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את בקשת העותרים לזמן עדים להעיד, ובעקבותיה נדחתה העתירה לבג"ץ. בקשה נוספת לפסילת השופט נדחתה אף היא. העותרים טענו כי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים תפגע קשות ביכולתם להתגונן, ואילו המשיב השני סבר כי יש לדחות את העתירה מאחר שהעותרים לא סיפקו כל היגיון סביר מאחורי זימון עדים רבים. בג"ץ, בשבתו כבג"ץ, הדגיש כי יתערב רק במקרים חריגים וכי העותרים לא הוכיחו נזק בלתי הפיך. בפסק הדין הודגש כי על בית המשפט לנווט את הדיון ולוודא שהעדות רלוונטית. מאחר שהעותרים לא סיפקו כל הצדקה ממשית לצורך לזמן את העדים, דחה בג"ץ את העתירה.
בג"צ 4311/10 נילי וינברג נ' כבוד השופטת לימור מרגולין, עליון (22.6.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.