עת"מ 2053/06

תקציר

אישה רומנייה בת 83, שבתה ונכדיה חיים בישראל, עתרה לבית המשפט בבקשה להעניק לה אשרת כניסה ורישיון לישיבת קבע להצטרף אליהם. משרד הפנים דחה את בקשתה, בנימוק שיש לה בן נוסף המתגורר בחו"ל. עם זאת, העותרת טענה כי לא היה לה קשר עם בן זה עקב חטיפתו על ידי אביו לפני עשרות שנים. בית המשפט קיבל את טענתה וקבע כי הנסיבות ההומניטריות מצדיקות חריגה מהנחיות המשרד. היא קבעה כי תכליתו של "נוהל הורים קשישים" – המאפשר להורים קשישים ללא ילדים בחו"ל להצטרף למשפחותיהם בישראל – צריכה לחול בעניינה. השופט מתח ביקורת על הסתמכותו הבלתי מתפשרת של המשרד על דרישות פרוצדורליות מבלי להתחשב בנסיבות פרטניות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי הוועדה הבין-משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים לא הביאה בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של העותר. משכך, העתירה התקבלה, והמשרד חויב להעניק לעותר אשרה לפי נוהל הורה קשיש. כן נדרשו המשיבים לשאת בהוצאות המשפט של העותר.