ת"א 3383-12-20

תקציר

פסק הדין דחה את התביעה נגד רשות הכבאות וההצלה הארצית (הנתבעת 1) בשל היעדר ראיות התומכות בטענות התובעים בדבר רשלנות שהובילה לשריפה בבית. בית המשפט מצא כי עדי התובעים לא יכלו לאשר את העיתוי המדויק של שיחותיהם למכבי האש, ואי הצגת פרטי השיחה על ידי התובעים, יחד עם הדרמה של האירוע, לא אפשרו לבית המשפט לקבוע לוח זמנים ברור. מחוות הדעת של המומחים ומעדויות הכבאים עולה כי גם אם מכבי האש קיבלו את הקריאה הראשונה כאשר התובעים טענו, האש כבר התפשטה רחוק מדי מכדי שניתן יהיה להשתלט עליה. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של הנאשם, שהגדיר את השריפה כ"שריפה מהירה" והסביר כי זמן התגובה של שירותי הכבאות היה סביר בהתחשב בנסיבות. בנוסף, ציין בית המשפט כי השיהוי של התובעים בהגשת התביעה והיעדר ראיות תומכים בעמדת הנתבעת. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנתבע אינם מהווים רשלנות וכי התוצאה העגומה של השריפה לא נבעה מהתנהלותם, ובכך דחה את התביעה והורה לתובעים לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.