תמ"ש 88000/00

תקציר

פסק הדין מתאר את הדברים הבאים: ראשית, השופט מדגיש כי תביעת האישה למזונות זמניים אינה מעידה על אשמה בפירוד וכי זכותה למזונות עומדת בעינה כל עוד הנישואין לא התפרקו כדין. שנית, בכל הנוגע לטיפול בבתם הקטינה, ניתן לאישה מזונות זמניים בסך 2,400 ₪ לחודש. השופט מכיר בהעסקתה הקודמת של האישה ובכוונתה להגר, מה שהוביל להתפטרותה. מכיוון שהיא אינה זכאית לדמי אבטלה, השופט שוקל את הכנסתה הפוטנציאלית. גם הכנסתו של הבעל נלקחת בחשבון. השופט מתייחס למספר פסקי דין קודמים הנוגעים למזונות ולהתחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של בן הזוג, תוך שימת דגש על אופיים המתפתח של תפקידי הזוגיות ועל חשיבות השוויון. בהתבסס על תקדימים אלה, השופט מגבש קווים מנחים מתי ניתן לשקול את פוטנציאל ההשתכרות של אישה במשפטי מזונות, כולל תרחישים של כישלון הנישואין לאחרונה, היסטוריה תעסוקתית ופרידה ממושכת. עם זאת, הנחיות אלה אינן חלות כאשר האישה מטפלת בילדים צעירים או במצבים מסוימים אחרים, כאשר כל מקרה דורש הערכה פרטנית. למרות התחשבות בכושר ההשתכרות של האישה, הבעל עדיין מחויב לספק את צרכיה החיוניים. השופט מציין גם את הרלוונטיות של סוגיה זו בדיני הנזיקין ואת השפעתו הפוטנציאלית. לבסוף, תוך יישום עקרונות אלה על המקרה הנוכחי, השופט מורה לבעל לשלם לאישה מזונות זמניים בסך 3,000 ₪ לחודש, צמודים למדד יוקר המחיה, כאשר הניכויים מותרים בגין סכומים ששולמו לאישה או דמי אבטלה שהתקבלו על ידה. ההחלטה בתוקף מיום 1.10.2001 ואינה כפופה לצו איסור פרסום.