ת"צ 45079-06-21

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"צ 45079-06-21 גנסין ואח' נ' טריא פי2פי בע"מ** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת המשיבה (טריא פי2פי בע"מ) להגיש תצהיר משלים ומסמכים נוספים בשלב ההוכחות של תובענה ייצוגית. התובעים (המבקשים) התנגדו לבקשה, ובית המשפט דחה אותה. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים העומדים בבסיס ההחלטה, בדגש על סדרי הדין בתובענות ייצוגיות, ובפרט על שלב הגשת הראיות. **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת** התובעים, מלווים בפלטפורמת "עמית לעמית" של המשיבה, טוענים כי המשיבה הציגה מצגים מטעים בנוגע להחזר הכספים, מועדי קבלת תשואה, וקיום "כרית נזילות". המשיבה מכחישה התחייבויות אלו. הבקשה הנדונה הוגשה לאחר שמיעת עדי התובעים, וביקשה להוסיף תצהיר של עד (מר אלחיאני) ומסמכים הנוגעים לעדותו של התובע 1 (מר גנסין) ועדותה של גב' דובר (עדת תביעה). **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **שלב הגשת הראיות בתובענה ייצוגית – עיקרון האחידות ("One Shot"):** * **העיקרון:** בית המשפט מדגיש (סעיף 12 ו-17 להחלטה) את סדרי הדין החלים על תובענות ייצוגיות, הקובעים כי על הצדדים להגיש את מלוא ראיותיהם כבר בשלב בקשת האישור. עיקרון זה מכונה לעיתים "One Shot", כלומר, כל צד מגיש את מלוא טענותיו וראיותיו בפעם אחת. * **התקנות:** ההחלטה מפנה לתקנה 2(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, הקובעת כי "תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". הוראה זו מעידה על מדיניות שיפוטית להגבלת הגשת ראיות בשלבים מאוחרים של ההליך. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט מסתמך על פסיקה קיימת (עניין פופיק, עניין לרנר, עניין ברוט) המחזקת את המגמה שלא להתיר הגשת ראיות שהיה ניתן לצרפן בשלב מוקדם יותר, מתוך שקידה ראויה. * **החלת העיקרון על ההליך הנוכחי:** בית המשפט מחיל עיקרון זה באופן מחמיר יותר (סעיף 17) "יפים הדברים שבעתיים" כאשר מדובר בהליך ייצוגי המתנהל "בהינף אחד". משמעות הדבר היא שמדיניות ההגבלות על הגשת ראיות בשלבים מאוחרים נוקשה יותר בהליך ייצוגי מאשר בהליך אזרחי רגיל. 2. **אמות מידה לבחינת בקשה להגשת ראיות בשלב מאוחר:** * **הלכת יוניליוור:** בית המשפט מפנה להלכה שנקבעה בעניין יוניליוור (סעיף 14), הקובעת כי בקשה להוספת ראיה נדונה בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית. * **שיקולים רלוונטיים:** ההחלטה מפרטת את השיקולים המנחים: * **נחיצות הראיות:** האם הראיות נחוצות לבירור השאלה שבמחלוקת. * **מידת השיהוי והצדקותיו:** האם קיימת הצדקה מוצדקת להגשה בשלב זה. * **מידת הפגיעה באינטרסים של הצד היריב:** האם הגשת הראיות תפגע בצד השני. * **מידת ההכבדה על ניהול ההליך:** האם הגשת הראיות תסרבל את ההליך. * **תום ליבו של המבקש:** האם המבקש פעל בתום לב. * **יישום שיקולים אלה:** בית המשפט קובע כי בענייננו, אין המשיבה עומדת בשיקולים אלו: * **שיהוי וחוסר שקידה ראויה:** כלל הראיות והמחלוקות היו ידועים למשיבה מלכתחילה (סעיף 18 ו-20). המשיבה הייתה צריכה להיערך מראש להצגת מסמכים הרלוונטיים לשנים קודמות (לגבי מר גנסין) ולהציג את כלל מסמכי חשבונה של גב' דובר (סעיף 18). * **הכבדה על ההליך:** הגשת הראיות תאלץ את המבקשים להגיב, ובכך "ייסוג ההליך שנים לאחור", ידרוש זימון עדים שכבר נשמעו ואף עדים נוספים (סעיף 20). * **חוסר פירוט מהותיות הראיות:** המבקשת לא פירטה מספיק את חשיבותן ומהותיותן של הראיות, גם אם היו עשויות להיות רלוונטיות, הרי ששלב זה של ההליך מחייב ביסוס חשיבותן (סעיף 21). * **חוסר תום לב (משתמע):** המשיבה מבקשת להציג מסמכים הנוגעים לעדותם של עדי המבקשים, ובכך "להעמיק התייחסות לסוגיות שהמשיבה בחרה להעלותן במסגרת החקירה הנגדית". הדבר נראה כניסיון להשלים פערים לאחר שמיעת הצד שכנגד, ולא כמצג מראש. 3. **התייחסות להחלטת בית המשפט העליון (רע"א 6501/23):** * ההחלטה מפנה להחלטת בית המשפט העליון (סעיף 5) שאושרה ביום 21.1.2024, אשר אפשרה למבקשים להגיש תצהיר נוסף של לקוח, וכתוצאה מכך הוגש אף תצהיר משלים של המשיבה. * **הבחנה מהותית:** חשוב להבחין בין המקרה הקודם לנדון. ההחלטה הנוכחית עוסקת בבקשה לצרף ראיות *לאחר* שמיעת עדויות המבקשים, בניגוד לבקשה הקודמת שהייתה קשורה להוספת תצהיר של לקוח *לפני* שלב ההוכחות, ואשר גם אז נדחתה על הסף בהתנגדות המשיבה, אך אושרה לבסוף בבית המשפט העליון, תוך היתר למשיבה להגיש תצהיר משלים. כעת, המשיבה מבקשת להוסיף ראיות *בעקבות* עדויות המבקשים. 4. **חידוש/הדגשה – עיתוי הבקשה כגורם מכריע:** * הדגש המרכזי בהחלטה הוא על העיתוי. הבקשה הוגשה לאחר ששלב ראיות המבקשים הסתיים (סעיף 15). בית המשפט רואה זאת בחומרה יתרה, במיוחד בהליך ייצוגי. * ההשלכה המעשית של קבלת הבקשה, זימון חוזר של עדי המבקשים, מהווה שיקול מכריע לדחייתה (סעיף 19 ו-20). **סיכום והשלכות** בית המשפט דחה את בקשת המשיבה להגיש ראיות נוספות, תוך שהוא מבסס את החלטתו על העקרונות המחמירים החלים על הגשת ראיות בשלבים מאוחרים בהליך של תובענה ייצוגית. ההחלטה מדגישה את חשיבותו של עיקרון "One Shot" בתובענות ייצוגיות, את הצורך בשקידה ראויה מצד הצדדים, ואת הרצון למנוע עיכובים והארכת הליכים מיותרים. העובדה שהמשיבה בחרה שלא להציג את הראיות המבוקשות בשלבים מוקדמים יותר, למרות שהיו ברשותה, מהווה בסיס מרכזי לדחיית הבקשה. ההחלטה מחזקת את הגישה כי בשלבים מתקדמים של הליך ייצוגי, בית המשפט יטה לדחות בקשות להגשת ראיות נוספות, אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן וברורה, ושלא נבעה מחוסר שקידה מצד המבקש. **הוצאות:** המשיבה חויבה בהוצאות בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, המשקפות את הצורך בגיבוש תגובה להתנגדות, אך גם את העובדה שהבקשה נדחתה.