LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 1709/23

החלטה עליון

📋
מספר הליך1709/23
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך5 במרץ 2023
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמאיר ברן נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםג' כנפי-שטייניץ

תקציר

ניתוח משפטי של בקשה להעברת סמכות שיפוט לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מבוא: בתיק זה נדונה בקשת הנאשם להעביר את הדיון בתיק ת"א 5648-02-23 מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית משפט קרוב יותר למקום מגוריו של הנאשם, בין במעלות ובין בנהריה, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. החלטת בית המשפט לדחות בקשה זו מעוגנת בעקרונות משפטיים מבוססים הנוגעים להעברת סמכות שיפוט, במיוחד כאשר הנאשם חולק על עובדות כתב האישום. עקרונות משפטיים מעורבים: 1. סטנדרט להעברת הליכים: - על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ניתן להעניק העברת הליכים כאשר מתקיימים קריטריונים ספציפיים, ובראשם איזון בין הנוחות בין הנאשם לתביעה, ואופי התיק. - כאשר הנאשם מודה בעובדות המהוות את העבירה, בתי המשפט נוטים בדרך כלל יותר לאשר בקשות העברה, ובכך להקל על ההליכים במקום נוח יותר לנאשם (ראו פ"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל). 2. חריגים ותנאים מחמירים: - הפסיקה מדגישה כי העברות אינן דבר שבשגרה ויש להעניקן רק במקרים חריגים, במיוחד כאשר הנאשם מכחיש את עובדות כתב האישום (ראו פ"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל; פ"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל). - הדבר נובע מהצורך להבטיח את עשיית הצדק בצורה מסודרת, לשמור על האינטרסים של התביעה, כולל הדרישה להופעת עדים (בעיקר גורמי אכיפת החוק), ולמנוע אי נוחות או הפרעה מיותרת. 3. החלת העקרונות על המקרה שלפנינו: - המבקש טוען לקשיים לוגיסטיים בשל מקום מגורים ונסיבות אישיות, אך מכחיש במפורש את הטענות נגדו, מה שמעיד על מחלוקת על התשתית העובדתית של המקרה. - בהתחשב בהכחשת עובדות כתב האישום, אמת המידה המשפטית מחייבת שההעברה תינתן רק בנסיבות חריגות, שבית המשפט מוצא שאינן מתקיימות כאן. חדשנות משפטית: - גישת בית המשפט משקפת עיקרון משפטי רחב יותר המדגיש את ההגינות הדיונית ואת חשיבות השמירה על טוהר הראיות. - יש לציין כי בית המשפט מכיר בחשיבות של נוכחות עדים, במיוחד גורמי אכיפת החוק, כדי להבטיח את השיפוט הראוי של המקרה. הדבר עולה בקנה אחד עם החידוש המשפטי של איזון בין נוחות הפרט לבין טוהר ההליך הפלילי, תוך חיזוק שיקול הדעת של בית המשפט במסגרת סטנדרטים משפטיים קבועים. מסקנה: בהתבסס על העקרונות לעיל, החלטת בית המשפט לדחות את בקשת ההעברה עולה בקנה אחד עם אמות המידה המשפטיות הרווחות, ומדגישה כי שיקול הדעת השיפוטי מעדיף לשמור על המקום המקורי כאשר הנתבע חולק על העובדות, וההעברה אינה עומדת בקריטריונים המחמירים שנקבעו למקרים חריגים כאלה. לסיכום, הגישה המשפטית מפגינה מחויבות לצדק פרוצדורלי, שמירה על אינטרסים של התביעה והראיות, ומדגישה כי העברות הן אמצעים חריגים השמורים למקרים בהם נסיבותיו של הנאשם מאיימות באופן משמעותי על הוגנות ההליכים או על ניהול ההליכים, אשר נעדרים כאן.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

בש"פ 1709/23 מאיר ברן נ' מדינת ישראל, עליון (5.3.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית