רע"פ 3237/99

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לפרשנות תקנה 169 לתקנות התעבורה, האוסרת לנהוג ברכב עם אוזניות מחוברות. השאלה הייתה האם התקנה אוסרת גם נהיגה תוך שימוש באוזנייה אחת. בית המשפט קבע כי יש לפרש את ההתייחסות של התקנה ל"אוזניות" ו"אוזניים" כפשוטה, שכן מטרת התקנה היא למנוע מנהגים להתנתק מסביבתם. השימוש בלשון רבים בתקנה לא נועד להקיף את היחיד, שכן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרת התקנה. מאחר שניתן לפרש את התקנה באופן סביר בשני אופנים, בחר בית המשפט בפרשנות המקלה יותר, האוסרת נהיגה עם אוזניות צמודות לשתי האוזניים בלבד. הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו תקנות המטילות אחריות קפידה חייבות להיות ברורות וחד משמעיות. מאחר שהמחוקק לא אסר במפורש על שימוש באוזנייה אחת, זיכה בית המשפט את הנאשם מהאישום. השופטת שטרסברג-כהן והשופטת זועבי הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי תכלית התקנה היא להבטיח את הבטיחות בדרכים וכי אסור שהאיסורים יהיו רחבים שלא לצורך.