ת"א 3361/09

תקציר

הרשות הפלסטינית נתבעה על נזקים בעקבות פיגוע ירי שאירע בכביש 443 ב-25.8.01, שבו נרצחו שלושה ישראלים ונפצעו שני פעוטות. התובעים, שהם עזבונותיהם וקרוביהם של קורבנות הפיגוע, טענו כי לרשות הפלסטינית חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המנוח. לדבריהם הרשות הפלסטינית נושאת באחריות למעשיה של פתח משום שפתח נתונה למרותה של הרשות הפלסטינית. עוד טענו התובעים כי ההסתה של הרש"פ להרג יהודים וישראלים השפיעה על חברי החוליה ולכן הרשות אחראית לנזקים. הנתבעים, בהם הרשות הפלסטינית והארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), הכחישו את טענות התובעים וטענו כי אין בסיס משפטי וראייתי להטיל עליהם אחריות משפטית. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי הרשות אחראית לנזקים כנגד התובעים מכוח שתי דוקטרינות משפטיות בדיני הנזיקין: אחריות שילוחית ועוולת הרשלנות. ראשית, בית המשפט קבע כי הרשות הפלסטינית נושאת באחריות שילוחית לנזקי פיגוע הירי. בית המשפט מצא כי הרשות הפלסטינית, באמצעות עובדה, מרואן ברגותי, שידלה או סייעה לביצוע הפיגוע, ואף אישר אותו בדיעבד. בית המשפט ביסס את ממצאיו על פסקי הדין של המחבלים שהיו מעורבים בפיגוע, שקבעו כי הרשות הפלסטינית סיפקה את אמצעי הלחימה ששימשו לביצוע הפיגוע וכי ידעה על מעשה הטרור הממשמש ובא. עוד קבע בית המשפט כי על הרשות הפלסטינית מוטלת החובה לנקוט אמצעי זהירות ולמנוע את הנזק שהצד השלישי הפלילי התכוון לגרום, אך לא עשה כן. שנית, בית המשפט קבע כי הרש"פ ביצעה את עוולת הרשלנות בכך שלא שמרה על האמצעים המסוכנים שעמדו לרשותה, קרי הכספים ואמצעי הלחימה שהועברו לגורמי טרור, אשר שימשו לביצוע הפיגוע. בית המשפט קבע כי היה על הרשות לצפות מראש כי אספקת כספים או נשק יוצרת סיכון לנפגעי פעולות טרור ולכן חלה עליה חובת זהירות. עוד קבע בית המשפט כי הקשר הסיבתי בין רשלנות הרש"פ לבין הפיגוע לא נותק על ידי התערבות המחבלים, שכן הרש"פ הייתה צריכה לצפות שהכספים והנשק ישמשו לביצוע פיגועים. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה נגד אש"ף, שכן התובעים לא הוכיחו כל נזק שנגרם על ידי אש"ף או כי לאש"ף היה קשר כלשהו לאירוע.