חדל"פ 70027-08-25

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בחדלות פירעון - ביטול צו פתיחת הליכים עקב אי-שיתוף פעולה **בית משפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופטת אילנה הדר, בתיק חדלות פירעון 70027-08-25 (סלים נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח')** פסק דין זה דן בבקשת הנאמן לבטל את צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של החייבת ("היחידה"), הואיל והיחידה לא שיתפה פעולה עם ההליך ולא מילאה אחר הוראות הצו. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים הרלוונטיים בפסק הדין. **1. המסגרת החוקית: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018** ההליך מתנהל תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"), אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל. החוק שם דגש על שיקומו הכלכלי של החייב, אך לצד זאת, מטיל עליו חובות משמעותיות, ובראשן חובת תום הלב. **2. העיקרון המרכזי: חובת תום הלב והשלכותיה** פסק הדין מדגיש כי הליך חדלות הפירעון, בדומה להליך פשיטת הרגל שקדם לו, הינו "חסד המחוקק" המעניק לחייב הזדמנות להיחלץ ממצבו הכלכלי. ואולם, "היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו". (סעיף 5 לפסק הדין). הדרישה לתום לב מתבטאת במספר אופנים, כפי שמפורט בפסק הדין: * **חובת גילוי מוגברת:** על החייב לחשוף את מלוא המידע הנדרש, ללא הסתרה או מניפולציה. (סעיף 6 לפסק הדין). * **עמידה במגבלות ותשלומים:** על החייב לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות תשלומים חודשיים שנקבעו, ולשלם את הוצאות ההליך. (סעיף 6 לפסק הדין). * **שיתוף פעולה עם בעל התפקיד:** על החייב לשתף פעולה באופן פעיל עם הנאמן או המנהל המיוחד שמונו בעניינו. (סעיף 6 לפסק הדין). **3. יישום העיקרון במקרה הנדון** במקרה זה, בית המשפט קבע כי היחידה הפרה באופן שיטתי את חובת תום הלב: * **אי הגשת דוחות ומסמכים:** היחידה נכשלה בהגשת דוחות הכנסות והוצאות חודשיים, וכן באי המצאת מסמכים נוספים שנדרשו. (סעיף 2 ו-7 לפסק הדין). * **חוסר שיתוף פעולה:** היחידה לא שיתפה פעולה עם הנאמן, כנדרש. (סעיף 2 ו-7 לפסק הדין). * **זניחת ההליך:** בית המשפט ראה בחוסר שיתוף הפעולה ובמחדלים כ"זניחת ההליך על ידי היחידה". (סעיף 4 לפסק הדין). * **אי ניצול הזדמנויות:** היחידה אף לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה על ידי בית המשפט להסיר את מחדליה. (סעיף 7 לפסק הדין). **4. החידוש המשפטי: התייחסות להלכות קודמות במסגרת החוק החדש** פסק הדין מפנה למספר הלכות קודמות, הן מפקודת פשיטת הרגל והן מהחוק החדש, ומראה את הרציפות העקרונית ואת החלתם של עקרונות אלו גם תחת החוק הנוכחי. * **עניין רחמני (ע"א 1193/21):** השופט מינץ הדגיש את רלוונטיות הדברים גם להליכים לפי חוק חדלות פירעון, ובפרט את הפגיעה בנושים במקרים של חוסר הגינות וחוסר יושר מצד החייב. * **עניין ג'נח, עניין גל, רע"א 962/20:** הלכות אלו, שניתנו טרם כניסת החוק החדש לתוקף, מהוות בסיס להבנת החובה להתנהגות הוגנת וסדרתית בהליכי חדלות פירעון. * **ע"א 6892/18, ע"א 3414/19:** פסקי דין אלו מחזקים את חובת הגילוי, עמידה במגבלות ושיתוף פעולה עם בעל התפקיד. * **הלכת גמיל אלקצאצי (ע"א 8673/13) ורע"א 663/21:** בית המשפט קובע כי תנאי להגשת בקשה חדשה לאחר ביטול הליך, הן לפי הדין הישן והן לפי החוק החדש, דורשים עמידה בתנאים מחמירים, כולל תשלום הוצאות והפקדות לקופת הממונה. הדבר מעיד על הרצון למנוע ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון. **5. השלכות הביטול** * **ביטול צו פתיחת ההליכים:** כתוצאה מהפרת חובת תום הלב, בית המשפט מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, תוך מחיקת הבקשה. (סעיף 8 לפסק הדין). * **ביטול הגבלות:** ההגבלות שהוטלו על היחידה במסגרת הצו מבוטלות. (סעיף 9 לפסק הדין). * **עיכוב יציאה מהארץ:** צו עיכוב יציאה מהארץ יעמוד בתוקפו ל-90 יום, כדי לאפשר טיפול במחדלים אפשריים או הגשת בקשה לביטול פסק הדין. (סעיף 10 לפסק הדין). * **תנאים להגשת בקשה לביטול פסק הדין:** תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין כולל סילוק מחדלים, תשלום הוצאות לנאמן, וכן הפקדה לקופת הכינוס. (סעיף 11 לפסק הדין). * **תנאים להגשת בקשה חדשה:** אם היחידה תרצה להגיש בקשה חדשה, עליה לעשות זאת בהתאם לתנאים שנקבעו ב"הלכת אלקצאצי", הכוללים הפקדה כספית נוספת. (סעיף 12 לפסק הדין). **6. חלוקת כספים** כספים שהצטברו בקופת היחידה אצל הממונה ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכר טרחת הנאמן, הוצאות השגחה וכד'). יתרה, אם תיוותר, תחולק בין נושי היחידה. (סעיף 13 לפסק הדין). **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה מובהקת ליישום עקרון תום הלב בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בית המשפט מבהיר כי הליכי חדלות פירעון אינם "כרטיס יציאה חופשי" מחובות, אלא כלי שיקומי המותנה בהתנהלות אחראית, שקופה ומשתפת פעולה מצד החייב. אי-מילוי חובות אלו, כפי שארע במקרה זה, יוביל לביטול ההליך, תוך הבטחת האינטרסים של הנושים ושמירה על שלמות ההליך המשפטי. ההתייחסות להלכות קודמות מדגימה את ההמשכיות המשפטית ואת התפיסה כי עקרונות יסוד אלו נותרים בעינם תחת המסגרת החוקית החדשה.