ת"א 79008-01-23

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט בקשה של מבקש רשות להציג ראיות לערעור על קביעות המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של המשיב בעקבות תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. המשיב, שנפצע ביום 28.7.2020 בעת שנסע לעבודה, הוערך על ידי המל"ל עם נכות כוללת בשיעור של 83%, לרבות ליקויים עקב פגיעה בשרירים, PTSD, פגיעה כירורגית, צלקות, ירידה בשמיעה ופגיעה אקוסטית. המבקשת טוענת כי המוגבלות מוגזמת ומבקשת למנות מומחים רפואיים שיסתרו קביעות אלה באורתופדיה, אף אוזן גרון ופסיכיאטריה. כך למשל, המבקש חולק על דירוג הנכות של השוק הימני, בטענה שהוא חורג מהדירוג לגפה קטועה וחסר עקביות. התצפיות הראו כי המשיב מבצע לכאורה פעילות שוטפת, בניגוד למגבלות המדווחות. טענות הפגיעה הנפשית, שהתבססו על מעקב וידאו, הצביעו על מצב נפשי טוב יותר ממה שנטען. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסרטון קצר מדי למסקנות מקיפות. בנוסף, התובע הפסיק את הטיפולים הנפשיים, אך הדבר לא נתפס כראיה להחלמה. באשר ללקות שמיעה, בית המשפט מצא את קביעתו של המל"ל שגויה שכן הוא ייחס בטעות ליקוי שמיעה בשתי האוזניים, ותיקן אותו לשיעור נכות נמוך יותר בגין לקות באוזן יחידה. למרות התאמות אלה, קבע בית המשפט כי המבקש לא הוכיח טעות משמעותית או שינוי נסיבות המצדיקים הצגת ראיות סותרות. משכך, למעט תיקון הערכת לקות השמיעה, דחה בית המשפט את בקשת המבקש, בנימוק של היעדר טעויות מהותיות או עיוות דין במסקנות המל"ל. לא ניתן צו להוצאות, ולצדדים ניתנה ארכה עד מאי 2024 להחליט על הליכים נוספים הקשורים לחישוב נזק.