ב"ל 64838-07-19

תקציר

פסק דין זה דן בתביעתה של תובעת המבקשת להכיר בנזקיה הנפשיים והנוירולוגיים כנפגעי עבודה, בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 26.12.2017, בה התנגשה ברכב אחר כנהגת חגורה. נזקי התובע, על פי ההערכות הרפואיות, כללו תסמונת דחק פוסט טראומטית, כאבי ראש פוסט טראומטיים, הפרעות שינה, עצבנות, אי שקט, פלאשבקים מהתאונה וחרדה. אלה נקבעו על ידי בית המשפט כתוצאה ישירה של התאונה, ובכך מהווים פגיעה בעבודה. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים, אחד בתחום הנוירולוגיה ואחד בתחום הפסיכיאטריה, כדי לבחון את טענות התובע. חוות הדעת של שני המומחים נמצאו הגיוניות, סבירות ומבוססות על הראיות הרפואיות והבדיקות הקליניות הקיימות. המומחה הנוירולוגי קבע כי התובע סובל מתסמונת דחק פוסט טראומטית עקב פגיעות צליפת שוט, שגרמו לשינויים אורגניים במוח, וכאבי ראש פוסט טראומטיים. בחוות הדעת של המומחה הפסיכיאטרי נקבע כי התובע סבל מתגובה ללחץ אקוטי, שחלפה ימים ספורים לאחר התאונה, ולכן לא הותיר אחריו כל נכות נפשית. בית המשפט הדגיש כי אין זה מסמכותם של המומחים שמונו לקבוע את נכותו הנוכחית של התובע כתוצאה מהתאונה, אלא לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין נזקיו של התובע. הדבר ייקבע על ידי ועדה רפואית אם התובע יבחר להגיש תביעה בגין כך. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התובעת, וקיבל את תביעתה להכרה הן בפגיעות נפשיות והן בפגיעות נוירולוגיות כפגיעות עבודה. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע בסך 4,000 ₪, עם השלכות קבועות בגין אי תשלום.