עמ"נ 23915-08-21

תקציר

נסוב המקרה סביב סיווגם הראוי של שני נכסים בבעלות המערערת, עמיגור נכסים בע"מ, לצורך מיסוי מקרקעין בעיריית קריית ים. הנכסים המדוברים משמשים כמוסדות לטיפול וסיעוד בקשישים, אך המערערת והעירייה חלוקות ביניהן באשר לאופן סיווג הנכסים, דבר שהוביל למחלוקת על שיעור המס החל. המערערת טענה כי יש לסווג את הנכסים למגורים, ואילו העירייה התעקשה לסווגם כבתי חולים פרטיים, דבר הכרוך בשיעור מס גבוה יותר. ועדת הערר לארנונה של עיריית קריית ים פסקה לטובת העירייה, מה שגרם למערערת לערער על ההחלטה. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לסווג את הנכסים כמגורים או כבתי חולים פרטיים. השופטת, השופטת רונית סלע, פתחה בהתוויית המסגרת המשפטית הרלוונטית, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות המקומיות בקביעת שיעורי הארנונה. לאחר מכן היא התעמקה בעובדות המקרה, וציינה כי הנכסים אכלסו דיירים קשישים שנזקקו להשגחה והציעו שירותים שונים כגון טיפול רפואי, פיזיותרפיה וסיוע של עובדים סוציאליים. השופט הסכים כי הנכסים אינם דומים לחללי מגורים מסורתיים ודומים יותר לפעילות עסקית. עם זאת, היא הביעה חשש מהיעדר הגדרה ברורה של "בית חולים פרטי" בצו הארנונה, שיצר חוסר ודאות והותיר שיקול דעת מופרז למנהל הארנונה. השופט סלע הדגיש כי חקיקת המס צריכה להיות מנוסחת בצורה ברורה ומדויקת כדי להבטיח שקיפות ויציבות. בהיעדר סיווג ספציפי לנכסים, היא קבעה כי יש לסווגם תחת הסיווג השיורי של "עסקים אחרים", כפי שהיה נהוג בעבר. משכך, קיבלה השופטת את הערעור באופן חלקי, ביטלה את החלטת ועדת הערר והורתה למערערת לשלם ארנונה לפי סיווג "עסקים אחרים". עוד צוין בפסק הדין כי על הצדדים להגיע להבנות להחלת אותו סיווג לשנת 2021, והשופט נמנע מלפסוק הוצאות למי מהצדדים. לבסוף הודיע השופט כי הערבות שהופקדה על ידי המערער תוחזר.