ע"פ 11917/04

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור ובערעור שכנגד של בית המשפט המחוזי בבאר שבע על מקרה של אלימות במשפחה. על המערער נגזרו תחילה 14 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי לאחר שהודה כי תקף ואיים פעמיים על בת זוגו ההרה, במסגרת הסדר טיעון. המדינה ערערה על החמרת העונש, תוך שימת דגש על חומרת העבירות, במיוחד בהתחשב במצבו הפגיע של הקורבן ובמודעותו של המערער למעשיו בשל מקצועו הרפואי. מנגד, טען המערער להקלה בעונש, תוך שהוא ממסגר את האירועים כאירועים בודדים בנישואין בעייתיים. בית המשפט הכיר בחוסר האמפתיה והשליטה של המערער, במיוחד כאשר היה שיכור, ובהערכת חסר של חומרת מעשיו. למרות חייו הנורמטיביים, בית המשפט ראה במעשים אלה חומרה משמעותית, המחייבת ענישה מוגברת כדי לתמוך בגינוי חברתי של אלימות במשפחה. בהגיעו למסקנה כי העונש המקורי היה קל מדי, דחה ערכאת הערעור את בקשת המערער וקיבל את גרסת המדינה, והחמיר את תקופת המאסר ל-24 חודשים, תוך עידוד המערער לעסוק בתוכנית טיפולית לשיקום לאחר גזר הדין.