ת"צ 55566-09-24

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לצירוף צדדים שלישיים בתובענה ייצוגית **בית המשפט המחוזי בבאר שבע, החלטה בת"צ 55566-09-24** **מבוא:** ההחלטה עוסקת בבקשת המשיבה, "ארזי הנגב ייזום ובניה בע"מ" (להלן: "ארזי הנגב"), לצרף חמישה גופים כצדדים שלישיים במסגרת בקשת אישור תובענה ייצוגית. התובענה הייצוגית עוסקת באיחור במסירת דירות בפרויקט מגורים, ואילו הבקשה לצירוף צדדים שלישיים נועדה, לטענת ארזי הנגב, לחייבם בפיצוי או שיפוי בגין עיכובים במסירה, הנטען כי נבעו ממעשיהם או מחדליהם. **העובדות הרלוונטיות:** המבקש (יאיר גיא) הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארזי הנגב, בטענה לאיחור של למעלה מ-60 יום במסירת דירתו ודירות נוספות בפרויקט "מתחם הסופרים" בבני ברק, ללא תשלום פיצוי כנדרש. כ-80% מהדירות נמכרו במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". ארזי הנגב ביקשה לדחות את בקשת האישור, בטענה כי החוק אוסר על מתן פיצויים ללא הוכחת נזק בתובענה ייצוגית, וכי לא הוכחה עילת תביעה אישית וכי קשיים מהותיים מעכבים בירור עובדות ספציפיות לכל רוכש. עוד טענה כי העיכובים במסירה נבעו מגורמים חיצוניים שאינם בשליטתה, כגון מחלוקות בין רשויות המדינה בנוגע לבניית גשר הרלינג וקירוי מסילת רכבת. בעקבות טענות אלו, הגישה ארזי הנגב בקשה לצרף את משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, עיריית בני ברק, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק (להלן: "העירייה והוועדה המקומית") ותאגיד "מי ברק" כצדדים שלישיים. **המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית:** החוק ותקנות התובענות הייצוגיות אינם כוללים הוראות מפורשות בנוגע לצירוף צדדים שלישיים. תקנה 19(א) לתקנות התובענות הייצוגיות מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א"). תקנה 22 לתקסד"א מאפשרת לנתבע לתת הודעה לצד שלישי במקרים בהם הוא זכאי מאותו צד להשתתפות, שיפוי, או ביצוע פעולה, וכן אם קיים קשר עובדתי או משפטי משותף. בית המשפט העליון, בפסק דין "עניין קורל-תל", קבע כי התכליות של הודעה לצד שלישי מתקיימות גם בהליך ייצוגי, בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט. השיקולים בהחלטה כוללים: ביסוס ראוי לחבות הצד השלישי, האם נעשה שימוש לרעה בהליך, חשש לסרבול ההליך והכבדה על התובע, והחשש מפני הכרעות סותרות. **ניתוח ההחלטה:** 1. **צירוף העירייה והוועדה המקומית:** * **ביסוס ראוי:** בית המשפט מצא כי קיימת "בסיס לכאורי רלוונטי" לצירוף העירייה והוועדה המקומית. הדבר נובע מטענות ארזי הנגב כי אי-מתן אישורי אכלוס, על רקע עיכובים בבניית גשר הרלינג וקירוי מסילת רכבת, נבע מהתנהלותם. * **מנגנון ההתחייבות:** בית המשפט מצביע על כתב התחייבות שחתמה ארזי הנגב מול העירייה והוועדה המקומית, אשר התנה את קבלת היתר בנייה ראשון בתחילת ביצוע גשר הרלינג, אך מנגד, ארזי הנגב התחייבה שלא לעמוד לה כל טענה כלפי העירייה והוועדה המקומית ככל שלא יינתן טופס 4 ואישור אכלוס, וכן שיפוי. התחייבות זו, לטענת ארזי הנגב, נעשתה "לפנים משורת הדין" כאשר בפועל התנאי שונה מדרישת התכנית. * **סוגיות עובדתיות ומשפטיות:** בית המשפט מזהה סוגיות עובדתיות ומשפטיות משמעותיות הדורשות בירור, כגון מועד תחילת ביצוע גשר הרלינג, והאם התנהלות העירייה והוועדה בעיכוב אישורי האכלוס, על מנת לקדם פרויקטים ציבוריים, היא חוקית. * **מניעת כפל דיונים והכרעות סותרות:** בית המשפט מאמץ את טענת ארזי הנגב כי צירוף הצדדים השלישיים חיוני למניעת כפל דיונים והכרעות סותרות. * **הקשר לטענות ההגנה:** בית המשפט מכיר בכך שטעות טענות ארזי הנגב כלפי העירייה והוועדה המקומית אינן רק עילה לשיפוי, אלא מהוות גם חלק מטענות ההגנה שלה כלפי רוכשי הדירות, אף כי משקלן כטענת הגנה נמוך יותר. * **השלכות על התובע הייצוגי:** בית המשפט מכיר בכך שצירוף הצדדים השלישיים יסרבל את ההליך, אך קובע כי ההכבדה אינה משמעותית ועדיפה על פני ניהול הליך נפרד. 2. **דחיית צירוף משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ותאגיד "מי ברק":** * **היעדר ביסוס ראוי:** בית המשפט קבע כי ארזי הנגב לא הציגה ביסוס עובדתי ומשפטי מספק לחבותם של גופים אלו. * **הקשר למכרז ול"מחיר למשתכן":** הזיקה לרשות מקרקעי ישראל היא בעיקר דרך המכרז לרכישת הזכויות, ולמשרד הבינוי והשיכון דרך תוכנית "מחיר למשתכן". בית המשפט קבע כי היבטים אלו אינם קשורים ישירות למחלוקות שהובילו לעיכוב במסירת הדירות. * **פניות לרשויות:** אף על פי שארזי הנגב פנתה לרשויות הללו והתריעה בפניהן, בית המשפט קבע כי פנייה לרשות ציבור אינה מקנה חבות משפטית, אלא אם מוכח מעשה או מחדל בניגוד לדין. * **סרבול והיעדר קשר ישיר:** באשר לתאגיד "מי ברק", נקבע כי טענות ארזי הנגב נטענו באופן כללי, והצירוף יוסיף סרבול ניכר מבלי שהוכח קשר ישיר ומשמעותי למחלוקת המרכזית. **החידוש המשפטי והתקדימי:** ההחלטה מדגימה את האופן בו בתי המשפט מתמודדים עם השילוב בין הליכי תובענות ייצוגיות לבין הליכים של הודעה לצד שלישי. בית המשפט מאזן בין הצורך לאפשר לנתבע להביא בפני בית המשפט את מלוא הגורמים העלולים לחייב אותו, לבין הצורך להגן על התובע הייצוגי מפני סיבוכים, עיכובים והכבדות שאינם נחוצים. **נקודות עיקריות:** * **הכרה בזכות הנתבע ליידע צדדים שלישיים:** ההחלטה מאששת את הלכת "קורל-תל" ומכירה בזכות הנתבע בתובענה ייצוגית להגיש הודעה לצד שלישי, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט. * **איזון בין תכליות:** בית המשפט נדרש לאזן בין תכלית השיפוי והמניעה מכפל דיונים לבין הגנה על התובע הייצוגי מפני סיבוך הליך. * **חשיבות ה"בסיס לכאורה":** הדרישה להצגת "בסיס לכאורה" לחבות הצד השלישי היא קריטית. הוכחת התחייבויות חוזיות, התנהלות רשויות, וקשר סיבתי לעיכובים, מהווים את הליבה של החלטה זו. * **הבחנה בין גופים:** ההחלטה מראה את החשיבות של אבחנה מדויקת בין גופים שונים, כאשר יש להם קשר ישיר יותר למחלוקת (כמו העירייה והוועדה המקומית) לבין גופים שהקשר שלהם פחות הדוק או לא הוכח כראוי. * **תפקיד התביעה הייצוגית:** למרות שההחלטה עוסקת בצירוף צדדים שלישיים, היא מדגישה את השוני בין היקף טענות ההגנה של הנתבע כלפי הרוכשים, לבין טענותיו כלפי הצדדים השלישיים. הדבר נובע מכך שהרוכשים לא היו מודעים להתחייבויות הפנימיות בין הנתבע לרשויות. **סיכום:** החלטה זו מהווה דוגמה לאופן שבו בתי המשפט מנהלים הליכים מורכבים של תובענות ייצוגיות, תוך שילוב מנגנונים פרוצדורליים כמו הודעה לצד שלישי, במטרה להגיע להכרעה צודקת ויעילה, תוך הגנה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.