ע"א 271/75

תקציר

בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 29.12.1975 נדון התיק בערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת לטובת המשיבים, שערערו על הזכויות בדירה לאחר מותו של אהרון שושן. המערערת, אשתו השנייה של המנוח, נעדרה מישיבת קדם משפט, וכתוצאה מכך ניתן פסק דין ללא הצגת ראיות. בא כוח המערערת ביקש לדחות פסק דין זה, בטענה כי הוא אינו מורשה שכן המשיבים לא הוכיחו את טענתם. למרות שטענה זו לא הועלתה קודם לכן, בית המשפט העליון קיבל אותה, תוך הכרה באופייה המשפטי של הטענה ובעובדות שאינן שנויות במחלוקת. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תובע חייב להציג ראיות גם אם הנתבע לא התייצב. בית המשפט מצא כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן פסק דין למשיבים ללא ראיות. בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין הקודם והורה על דיון חוזר בבית המשפט המחוזי, תוך חיוב המשיבים לשאת בהוצאות המערער. החלטה זו, הנתמכת על ידי השופטים כהן, מני ושמגר, מדגישה כי ערכאת הערעור יכולה לדון בתביעות משפטיות המבוססות על עובדות שאינן שנויות במחלוקת ובמסגרת עילת התביעה, גם אם לא נטענו מלכתחילה.