עת"מ 31600-03-11

תקציר

במקרה שהוצג ניתח בית המשפט את בקשת המקלט של העותר ואת הנימוקים לדחיית העתירה. העותר עיכב את הגשת בקשת המקלט, וחשף סתירות בבקשותיו ובייצוגו. בתחילה טען כי אינו מיוצג, אך חתם על ייפוי כוח לסיוע משפטי. הימנעותו מלחשוף ערעורים קודמים שחקה עוד יותר את אמינותו. העותר טען לחשש מפני רדיפה בשל השתייכות לשבט המעורב בסכסוך קרקעות בניגריה, שאינו מתאים לפרמטרי ההגנה של האמנה על פליטים, המחייבים חשש מרדיפות על רקע גזע, דת, לאום, קבוצה חברתית או דעה פוליטית. בית המשפט מצא כי חששו של העותר היה אישי, ולא קשור להשתייכות שבטית, שכן הוא חשש מפגיעה הן מכפרו והן מכפר יריב. העותר לא סיפק ראיות מספיקות לסכנה ברחבי ניגריה, וגם לא לכך שהרשויות הניגריות לא יכלו להציע הגנה. בנוסף, לטענות על סיוע משטרתי לא היה תיעוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נשקפת סכנה ממשית לחייו ברחבי ניגריה, העתירה לא עמדה בנטל ההוכחה הכבד הנדרש, וההחלטה לדחות את ערעורו הייתה לגיטימית בשל היעדר מידע חדש. לפיכך נדחתה העתירה, וצו המניעה נגד גירושו בוטל מבלי להטיל הוצאות על העותר.