ת"א 13235-12-16

תקציר

התובע, פועל בניין, נפגע בעת שעבד בפרויקט עבור מעסיקו, הנתבעת. התובע נצטווה לראות תקרת בטון המחוברת לקיר חיצוני, אך התקרה קרסה במהלך העבודות וגרמה לתובע ליפול מגובה של 2.5 מטרים ולשבור את קרסולו. האירוע, שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, גרם לנכות זמנית וקבועה של התובע, שהצריכה ניתוחים וטיפולים. בית הדין מצא את המעסיקה הנתבעת רשלנית, שכן הם לא הקפידו על נהלי הבטיחות ולא סיפקו הנחיות מספקות לתובע. המעסיק לא פיקח על העבודה, לא סיפק ציוד מגן אישי ולא דאג לשלומו של התובע, דבר שהוביל לתאונה. בית הדין ייחס לתובע 25% אשם בכך שלא סירב לעבוד בתנאים לא בטיחותיים. עוד קבעה השופטת כי נכותו התפקודית של התובע היא בשיעור של 25%, העולה על נכותו הרפואית, בשל נסיבותיו הספציפיות, לרבות עיסוקו, השכלתו וסיכוייו. סך הנזק שנפסק לתובע הסתכם ב-907,925 ₪, מופחת ב-25% בגין אשם תורם, וכתוצאה מכך סך של 680,944 ₪. לאחר ניכוי פיצוי המל"ל בסך 90,450 ₪, חויבו הנתבעים לשלם לתובע 590,500 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 10,000 ₪. פסק דין זה נועד לפצות את התובע על נזקיו ולחייב את הנתבע לשאת באחריות לרשלנותם ואי שמירה על סביבת עבודה בטוחה.