תא"מ 65930-07-20

תקציר

התובע, דייר דירה בנהריה, הגיש תביעה נגד עיריית נהריה וראש העיר שלה, בטענה להתנהלות לא תקינה בכל הנוגע לארנונה ואגרות מים. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף, בטענה כי בית הדין נעדר סמכות עניינית וכי התביעה נעדרת שחר. התיק נסב סביב מחלוקת על השטח הנמדד בדירתו של התובע, שהובילה לדרישות מס נוספות. העירייה ערכה סקר ושינתה את שטח הדירה ברישומים, אך התובעת סירבה לקבל את המדידה החדשה ודרשה להחזיר את המדידה הקודמת לצורכי מס. בית המשפט הסכים עם הנתבעים ודחה את התביעה מכמה טעמים. ראשית, היא נעדרת סמכות עניינית במחלוקת הארנונה, שכן הליך ערעור ייחודי בנושאים אלה מעוגן בחוק הרשויות המקומיות. שנית, גם תביעת חיוב המים נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי התובע חויב כראוי על פי החוקים והתקנות הרלוונטיים. בית המשפט דחה גם את דרישות התובעת ליחס מכבד ולפיצוי בגין עוגמת נפש כבלתי ניתנות לפעולה. בנוסף, ניתנה לראש העיר חסינות כעובד ציבור לפי סעיפים 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין, שכן מגעיו עם התובע נעשו במסגרת תפקידו הרשמי וללא כוונה לגרום נזק. לפיכך נדחתה גם התביעה נגדו. לבסוף, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות משפט לנתבעים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של התובע. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונמסר להם על זכותם לערער בתוך 60 יום.