ב"ל 37968-12-12

תקציר

התובעת, קלדנית בית משפט, תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוי המרפק שלה כפגיעה בעבודה. היא טענה כי מצבה נבע ממיקרוטראומה שנגרמה כתוצאה מתנועות הקלדה חוזרות ונשנות. עם זאת, בית המשפט מינה מנתח אורתופדי מומחה וקבע כי תנאי עבודתה של התובעת לא היוו גורם סיכון לליקוי שלה, שכלל תסמונת התעלה הקוביטלית ומרפק טניס במרפק ימין. המומחה הסביר כי עבודתו של התובע, כמתואר, לא כללה פעולות הידועות כגורמות לליקויים כאלה, כגון כיפוף מרפקים חוזר או כוח מוגזם. במקום זאת, ליקויים אלה נבעו בדרך כלל מעיסוקים הדורשים פעולות מאומצות, מאמץ מוגזם ותנועות חוזרות ונשנות. מאחר שתיאור עבודתה העובדתי המוסכם של התובעת לא כלל פעילויות אלה, הגיע המומחה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין עבודתה לבין ליקויים. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה עקבית ומבוססת היטב בספרות המקצועית ואימץ אותה. משכך, דחה בית המשפט את טענת התובעת, שכן היא התיישרה עם תיאור העבודה העובדתי והיוותה מסקנה רפואית סבירה. החלטה זו הושפעה גם מהיעדר ראיות המצביעות על כך שהמומחה סטה מהעובדות המוסכמות או שמסקנותיו סותרות קודמות במקרים דומים.