ת"פ 2923/07

תקציר

לאחר שמיעת ראיות, הורשעו הנאשמים, יחד עם שותף בשם חדא, בפריצה לדירה בכוונה לבצע גניבה, ובגניבה, בניגוד לסעיפים 406(ב)+29(ב) ו-384+29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הפריצה התרחשה ב-22 במאי 2007 או בסמוך לכך, כאשר הנאשמים, שניצלו את היעדרותם של הדיירים בחופשה, השתמשו במפתח כדי להיכנס למקום. סכומי כסף ניכרים, פנקסי המחאות ותכשיטים נגנבו. נאשם 1 היה בעל רקע בעייתי, גדל במשפחה בה אביו היה מכור לסמים, ואילו לנאשם 2 עבר של עבירות רכוש, אלימות ומרמה. בית המשפט שמע כי העבירות תוכננו מראש, ובוצעו במשותף על ידי הנאשמים, אשר ידעו מראש על הימצאותם של בעלי הבית, והשתמשו במפתח כדי להיכנס אליהם. הנאשמים בחרו לנהל הליך הוכחות ממושך, שבית המשפט מצא בו בזבוז זמן שיפוטי, והפגינו חוסר חרטה. בשל חומרת העבירות, והיעדר אמצעי הרתעה, הרשיע בית המשפט את שני הנאשמים במאסר; 22 חודשי מאסר לנאשם 1, שירוצו ברצף לכל עונש אחר, ו-28 חודשים לנאשם 2, לצד מאסר על תנאי בפועל, קנסות בסך 5000 ש"ח ופיצוי לנפגעים בסך 5,000 ש"ח. השופט הביע את הצורך בהרתעה נוקשה יותר כדי לבלום את גל עבירות הרכוש, שהפכו ל"מגפה של המדינה".