ס"ק 6048-06-13

תקציר

פסק הדין דן בזכאותם של עובדים הנוטלים חלק בצעדים ארגוניים כגון סנקציות או שביתות לתשלומי שכר ממעסיקיהם. הכללים קובעים כי עובדים השובתים אינם זכאים לשכר כלשהו במהלך תקופת השביתה, שכן היא נחשבת לתגובה לגיטימית מצד המעסיק לשימוש העובדים בנשק השביתה, וחוזה העבודה מושעה בתקופה זו. במקרה של שביתות חלקיות או סנקציות, החוזה בין המעסיק לעובד מושעה, והמעסיק יכול לבחור לסרב לעבודתו החלקית של העובד או לקבל אותה ולשלם לו שכר הולם עבור העבודה שבוצעה. עוד קובע החוק כי עובדים המשתתפים בשביתה חלקית בלתי מוגנת זכאים לשכר חלקי בלבד, שייקבע על ידי בית המשפט, כאשר שיעור זמני ייקבע על 50% משכרם הרגיל. פסק הדין מפרט גם את המקרים בהם נדחו טענות המשיבים. טענתם כי הבקשה לא הוגשה לפי הסעיף הנדרש בחוק יישוב סכסוכי עבודה נדחתה מאחר שהשביתה לא הייתה מוגנת, ולכן סעיף 37א לא חל במקרה זה. בית המשפט דחה גם את טענת השיהוי בהגשת הבקשה, שכן הבקשה הוגשה במסגרת הזמן הנדרשת, ודיונים קודמים בנושא לא השפיעו על הבקשה הנוכחית. טענת המשיבים כי החברה הביעה את דעתה כי אין לנכות שכר נדחתה אף היא, שכן בית הדין מצא כי נוהג העבר של אי ניכוי שכר בעת עיצומים לא הקנה לעובדים כל זכות קנויה להמשיך ולקבל שכר מלא, והתעקשות החברה לפעול על פי החוק לא נחשבה לחוסר תום לב. לאחר מכן, פסק הדין בוחן את הראיות לשיבושים בכל מגזר ומקבל את חישובי החברה לגבי השכר הראוי, ומוצא אותם סבירים. היא גם מסכימה עם עמדת החברה כי עובדים שנטלו חלק בעיצומים לא היו זכאים לתשלומי פרמיה מעבר לשכרם הראוי, שכן חוזה ההעסקה המקורי, לרבות תשלומי הפרמיה, הושעה בתקופת הסנקציות. החברה חויבה לשלם לעובדים שהשתתפו בעיצומים רק את השכר המתאים לתקופת העבודה החלקית, ללא הכללת פרמיות, ובשיעורים שחושבו על ידי החברה.