ת"צ 5609-12-11

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה, בטענה לתשלום יתר של ארנונה בשל נוהג העירייה לעגל את שטח הנכסים למ"ר השלם הקרוב ביותר. המשיב חדל באופן חלקי מנוהג זה בשנת 2012 והחל לגבות לפי השיטה המדויקת. בשנת 2015 קבע בית המשפט העליון במקרה דומה כי השיטה המדויקת היא שיטת המיסוי המשפטית היחידה, והחיל פסיקה זו באופן פרוספקטיבי על כל הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך נדחתה תביעתו של המבקש, אך בית המשפט פסק למבקש שכר טרחה בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪, מתוך הכרה בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לנישומים ובחשיבותה הציבורית של הנושא. מדובר במחצית מהסכום שנפסק בתיק דומה נגד עירייה אחרת, בהתחשב בהבדלים בין המקרים. בית המשפט הורה למשיבה לשלם סכומים אלה, והביא את סך הפסק ל-85,000 ₪.