ב"ל 42488-03-22

תקציר

בית הדין הארצי דחה תביעה שביקשה סעד המבוסס על תיאוריית המיקרוטראומה. כדי להוכיח מקרה מיקרוטראומה, על התובע לספק ראיות לתנועות חוזרות הפועלות על חלק גוף מסוים, הגורמות לנזקים זעירים בלתי ניתנים לגילוי המצטברים לאורך זמן ופוגעים ביכולתו של הנפגע לעבוד. התנועות חייבות להיות זהות או דומות במהותן, ותדירותן חייבת להיות עקבית לאורך תקופה משמעותית. במקרה זה טען התובע, שעבד כמתקין מכשור רפואי, כי התקנת המוניטורים הייתה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות הגורמות למיקרוטראומה. עם זאת, בית המשפט מצא כי עבודתה של התובעת הייתה מגוונת, ספורדית וכללה שימוש מזדמן בכלים רוטטים. תקופת החשיפה הקצרה, שנמשכה לכל היותר שנה וחצי, במהלכה סייעה התובעת בהקמה ובפירוק של 35 מחלקות קורונה, שכל אחת מהן ארכה כ-24 שעות, לא היוותה משך או תדירות מספקת של תנועות חוזרות. בית המשפט הדגיש כי עבודה מאומצת לבדה אינה מספיקה להכרה במיקרוטראומה. מאחר שהתובעת לא הצליחה לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה, נדחתה התביעה בשלב העובדתי מבלי להתייחס ליסוד הסיבתיות הרפואית.