ע"א 792/88

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על סכום הפיצוי שנפסק לבעלים של שתי חלקות קרקע סמוכות במזכרת בתיה, שייעודן שונה משימוש חקלאי לשימוש ציבורי לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערערת טענה כי היה על בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו לקביעת סכום הפיצוי, שכן חוות הדעת שהגישו הצדדים אינן מדויקות. בית המשפט העליון הסכים עם המערער וקבע כי מאחר שהשופט לא יכול היה להסתמך על אף אחת מחוות הדעת בשל פגמים מהותיים, יש צורך במינוי מומחה שלישי. בית המשפט הדגיש כי בעוד שלשופטים יש שיקול דעת למנות מומחים, הם עושים זאת פעמים רבות כאשר קיים פער משמעותי בין חוות הדעת, כפי שהיה המקרה כאן. יתר על כן, שווי הקרקע לפני ואחרי שינוי הייעוד קשורים זה בזה, וללא שמאות אמינה, בית המשפט לא יכול היה לקבוע במדויק את הפיצוי. הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף, לרבות מינוי מומחה שיעריך את סכום הפיצוי. השופט י' בך נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים ד' לוין ומ' בן-יאיר.