בש"פ 9560/09

תקציר

גזר הדין נסוב סביב מרדף משטרתי שהתנהל בנצרת עילית בליל ה-30 באוקטובר 2009, בו היה מעורב רכב מסוג דייהטסו אפלהאוס שנהגו נמלט מהמקום. הנוסע, מוחמד זייד, נעצר ובכלי הרכב נמצאו נשק, תחמושת וחפצים נוספים. בעל הרכב, המערער, טען כי הוא נגנב, מה שהוביל להגשת כתב אישום בגין שורה של עבירות, בהן החזקת נשק, סיכון חיי אדם, שיבוש מהלכי משפט ומסירת פרטים כוזבים. המשיב ביקש את מעצרו של המערער עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי נעתר לכך, תוך שהוא מציין סתירות באליבי שלו ובתשתית הראייתית הקושרת אותו לביצוע העבירות. הערעור מערער על היעדר ראיות ישירות ומתמקד בערעור הגנתו של המערער, בעוד המדינה מסתמכת על הודעתו של מוחמד ועל הודאותיו של המערער עצמו. על בית המשפט לקבוע אם קיימות ראיות לכאורה המצדיקות מעצר. השופט מגיע למסקנה כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות החזקתו של המערער ברכב, סתירות באליבי שלו וקשריו לזירה ולכלי הנשק. עם זאת, השופט מציין כי היעדר ראיות ברורות באשר למיקומו של המערער בעת הדיווח על הגניבה מחליש את התיק. השופט מורה לבית המשפט המחוזי לקיים דיון כדי לשקול את שחרורו של המערער לחלופת מעצר ומדגיש את הצורך בקבלה מיידית של נתוני האיכון של הטלפון הנייד כדי להימנע מפגיעה בזכותו של המערער לחירות.