ב"ל 51476-03-16

תקציר

פסק הדין של בית הדין הארצי בתיק זה התמקד בתיאוריית המיקרוטראומה, החלה על עובדים המבצעים תנועות חוזרות ונשנות כחלק משגרת העבודה היומיומית שלהם. על פי הלכה זו, על מנת לבסס עילת תביעה, על התובע להוכיח כי תנועות אלו משפיעות על חלק גוף מסוים ומתרחשות לאורך תקופה משמעותית. הם לא חייבים להיות זהים אלא חייבים להיות דומים במהותם ומבוצעים לעתים קרובות. כמו כן, יש לבודד את התנועות מפעילויות עבודה אחרות ולהראות כי גרמו לנזק הפוגע ביכולתו של התובע לעבוד. במקרה זה, התובע, קצב, ביצע פעולות חוזרות ונשנות כגון הרמת משאות תוך כיפוף גבו, נשיאת משקולות מעל כתפיו ודחיסה תוך כדי מאמץ. פעולות אלה בוצעו מדי יום במשך תקופות משמעותיות במשך כשבע שנים. בית המשפט מצא את עדותו של התובע במעשים אלה עקבית ואמינה, ובכך ביסס תשתית עובדתית לטענת מיקרוטראומה. השופטת קיבלה את תיאור הפעולות הללו וסברה כי די בהן כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין בעיותיו הבריאותיות של התובע לבין סביבת עבודתו. הערכת המומחה תתבסס על היסטוריית העבודה של התובע, הכוללת פעולות חוזרות ונשנות שבוצעו לאורך תקופות ממושכות. החלטה על בחירת המומחה תתקבל במועד מאוחר יותר.