בש"פ 2639/23

תקציר

פסק הדין מאריך את מעצרו של שאול פרץ עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב אישום הוגש נגד פרץ בשנת 2018 בגין רצח, סחיטה וקשירת קשר לביצוע פשע. האישומים נובעים מתוכנית לסחוט ולסחוט כספים מאדם, שהביאה למותו של האדם. במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של פרץ. בעקבות בקשה לעיון חוזר, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את בקשתו של פרץ לביטול צו המעצר. פרץ ערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שהובילה לפסק דין זה. בג"ץ הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, ולא מצא עילה מספקת לביטול צו המעצר. בית המשפט התייחס גם לעבירה המיוחסת לפרץ, והבהיר כי ההשוואה צריכה להיות בין רכיבי העבירות כהגדרתם בחוק העונשין, ולא בין רכיבי המעשים שבוצעו בפועל. כמו כן, בית המשפט הכיר במסוכנותו של פרץ ובעוצמת הראיות לכאורה נגדו, המצדיקות את המשך מעצרו. עם זאת, מתוך הכרה במשך המעצר ובהליכים המשפטיים המתמשכים, הציע בית המשפט חלופות למעצרו של פרץ, לרבות פיקוח אלקטרוני, בתנאי שהן סגורות הרמטית ונתמכות בערבויות כספיות משמעותיות. אלא שהמדינה דחתה הצעה זו. בסופו של דבר, פסק הדין מאריך את מעצרו של פרץ, בכפוף להכנת תסקיר מעודכן של שירות המבחן על חלופות המעצר, שבית המשפט המחוזי ישקול לפני הארכת המעצר הבאה.