ק"ג 17815-09-14

תקציר

התובע, חיים דורי, ביקש להשיב לו את זכויותיו בקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין בהיקף של כ-3 מיליון ₪. דורי טען כי היה חבר בקרן בין השנים 1965-1977 וטען כי הקרן העבירה את זכויותיו ללא ידיעתו או חתימתו לקרן לביטוח עובדים. לדבריו, הכספים שהועברו עוקלו שלא כהלכה על ידי רמאי, אורי שלום, שהיה מזכיר הקרן השנייה. עם זאת, מהראיות עולה כי דורי חתם על "הצהרת עזיבה מהקרן", בה ביקש להעביר את כספו לקופת הביטוח של העובדים. הקרן הנתבעת מילאה בקשה זו והעבירה את הכספים ליעד הנ"ל ביום 15.9.77. התובע גם לא הכחיש את חתימתו על מסמך זה, אך טען כי הקרן הייתה צריכה להשיג את חתימתו על מסמך ההעברה בפועל. השופט קבע כי התביעה פסולה בשל התיישנות, שכן היא הוגשה למעלה מ-30 שנה לאחר האירועים המדוברים. יתר על כן, לגופו של עניין אף נקבע כי יש לדחות את התביעה. הקרן עמדה בהתחייבותה בכך שהעבירה את הכספים המבוקשים של התובעת ליעד המיועד. טענת התובע כי הקרן הייתה צריכה לדאוג לכך שהכסף יגיע לחשבונו בקופת ביטוח העובדים הייתה חסרת שחר, שכן הוא ביקש העברה ולא משיכה. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשלם הוצאות בסך 1,500 ₪, למרות שנמנע בדרך כלל מלעשות כן בתיקי זכויות פנסיוניות, בשל הליכים עקרים וחוזרים ונשנים של התובע. פסק דין זה ניתן ביום 5.11.2015, בהיעדרם של שני הצדדים.