ע"פ 7255/08

תקציר

המערער, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לאחר שנהג בפזיזות כדי להתחמק משוטרים, תוך יצירת סיכון ממשי לשלום הציבור. נגזרו עליו 24 חודשי מאסר, שנת מאסר על תנאי ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חמש שנים לאחר שחרורו. למרות המלצות שירות המבחן לבחור בעבודות שיקום ועבודות שירות בשל גילו הצעיר והשינויים החיוביים שחלו בעקבותיו, בחר בית המשפט המחוזי במאסר, בהתאם לתקדים של בית המשפט העליון בדבר ענישה חמורה בעבירות מסוג זה. בערעור טען המערער כי גילו הצעיר והתפתחותו האישית לאחרונה מצדיקים הקלה בעונשו, והציע במקום זאת עבודות שירות. עם זאת, השופט א' לוי אישר את העונש המקורי, והדגיש את הצורך בענישה חמורה כדי להרתיע מפני התנהגויות מסוכנות כאלה, למרות שהכיר בבגרותו ובפוטנציאל השיקום של המערער. השופט א' רובינשטיין חלק על כך, ותמך בהפחתת המאסר בשל גילו הצעיר של המערער, סיכויי השיקום והתנהלותו החיובית לאחר מעצרו. למרות שרובינשטיין הסכים עם המדיניות נגד נהיגה בחוסר זהירות, הוא שם דגש על שיקום עבריינים קטינים, וציין מקרים דומים שבהם הוחלו הקלות. רובינשטיין קיווה שהמערער יוכל בהמשך להתגייס לצה"ל, והציע כי השמה בכלא תצמצם את החשיפה להשפעות שליליות. בסופו של דבר, החלטת הרוב אישרה את גזר הדין המקורי, עם תאריך דיווח נדחה למאסר, אך נקודת מבטו של רובינשטיין הדגישה מאבק משפטי מתמשך בין הרתעה לשיקום בתיקי נוער.