ע"א 2434-12-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור על גובה הפיצויים המגיעים לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982, בגין משלוח דברי פרסומת לא רצויים, המכונים לעתים קרובות "דואר זבל". התביעה המקורית, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, דרשה פיצויים בסך 75 אלף שקל, אך בית המשפט פסק פיצויים בסך 10,000 שקל בלבד לאחר שקבע כי התנהלותו של התובע לא הייתה תמימה. התובע, שבבעלותו למעלה מ-100 תיבות דואר אלקטרוני, נחשב כמי שתרם לכמות הגדולה של דואר זבל שהתקבל ולא ביקש הסרה מרשימת השולח. הערעור, שנדון בבית המשפט המחוזי, נסוב סביב סוגיית תום הלב של התובע וגובה הפיצוי המגיע לו. שופט בית המשפט המחוזי, לאחר שעיין בפסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון בנושאים דומים, מסכים כי הפיצוי שנפסק בערכאה הנמוכה יותר נמוך מדי ויש להגדילו. נפסק כי התנהלות התובעת, לרבות ריבוי תיבות הדואר ואי ביטול ההצטרפות, אינה מצדיקה שלילת פיצוי אלא הפחתה בלבד. לפיכך, בית המשפט פוסק לתובע פיצוי בסך 35,500 ₪, לצד 8,000 ₪ הוצאות משפט ו-12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, והעובדה שתובע מגיש תביעות מרובות בנוגע לספאם אינה מצביעה כשלעצמה על חוסר תום לב.