ת"א 31544-04-18

תקציר

התיק סובב סביב נאמנות שהוקמה באמצעות חוזה למכירת דירה. התובעת, יורשת של המוכר, תבעה את הנאמן, עו"ד סגל, על כך שלא העביר 450 אלף שקל שהוחזקו בנאמנות ועל כך שלא מסר מידע על הנאמנות. עו"ד סגל טען כי טענות התובע אינן תקפות, שכן המוכר המנוח קיבל את מלוא התמורה בסך 1,300,000 ₪ עבור מכירת הדירה והנאמנות הסתיימה לפני שנים. בית המשפט קבע כי תביעת התובעת להעברת סך 450,000 ₪ אינה תקפה. היא התבססה על הממצא כי המוכר אכן קיבל את מלוא התמורה, כלומר ניתן היה לשחרר את הכספים המוחזקים בנאמנות. זאת ועוד, התביעה לסעד כספי לא הוזכרה בכתבי הטענות המקוריים והיוותה שינוי פסול. בנוסף, נמנע מהתובע לטעון טענה זו בשל התדיינות קודמת בנושא, בה נקבע כי המוכר קיבל את מלוא הפיצוי. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענת התובעת כי הנתבע הפר את חובתו כנאמן בכך שלא נענה לבקשתה לקבל מידע על הנאמנות. בית המשפט הדגיש את החשיבות בכך שנאמנים ימסרו מידע לנהנה, גם שנים לאחר סיום הנאמנות, כל עוד המידע היה זמין ולא הייתה סיבה שלא למסור אותו. במקרה זה, חובת מסירת המידע של הנתבע הייתה חלק מחובות הנאמנות שלו, שעמדו על רגליהן גם לאחר סיום הנאמנות. לפיכך, הוטל עליו לפנות לבנק הרלוונטי כדי לברר אם קיימים מסמכים הנוגעים לנאמנות. אם היו קיימים מסמכים כאלה, הנתבע היה נדרש למסור את המידע לתובע, אולי עם פרטים מסוימים שהוסרו כדי להגן על פרטיותם של צדדים שלישיים. כל צד חויב בשכר טרחתו, אך הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאותיו בסכום מופחת של 5,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין היה לטובת הנתבעת, למעט תשלום ההוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין.