בב"נ 4813-06-21

תקציר

המבקשים, דיירי בניינים ברחוב רמז דוד, ביקשו עיכוב ביצוע צו הריסה שהוציא המשיב לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה. צו ההריסה נבע מבנייה בלתי חוקית שלא תאמה את התב"ע. המבקשים טענו כי לבית המשפט שהוציא את צו ההריסה יש סמכות לדון בבקשתם וביקשו הארכה של שישה חודשים מטעמים אנושיים, שכן הם זקוקים לזמן כדי למצוא מגורים חדשים. המשיב, לעומת זאת, טען כי לבית המשפט העליון סמכות והתנגד לבקשה. בית המשפט הסכים עם המבקשים כי יש לו סמכות ושקל בכובד ראש את זכותם של המבקשים להגיש את הבקשה, את הטענה כי ניתן להגיש בקשה כזו פעם אחת בלבד, ואת טענת המשיב כי הבנייה הבלתי חוקית מונעת עיכוב ביצוע. בית המשפט הכיר אמנם בנסיבות ההומניטריות הקשות, אך הגיע למסקנה כי אינו מוסמך להיעתר לבקשה בשל אופייה הבלתי חוקי של הבנייה. עם זאת, לאור ההריסה הקרבה, הורה בית המשפט על עיכוב זמני עד סוף חודש מארס כדי לאפשר למבקשים שהות לארגן את ענייניהם. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והודגש כי אין בה תקדים.