ת"א 14438-02-20

תקציר

השופט נעתר חלקית לבקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים, והורה לנתבעים להמציא מסמכים מסוימים תוך דחיית בקשות לאחרים. ההחלטה מתבססת על הצורך בפתיחות ובהירות בהליך, הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקות העומדות על הפרק, וההיקף הבלתי סביר של חלק מהבקשות. כך למשל, בית המשפט מורה על המצאת מסמכים הנוגעים להעברת נכסים מסבבה למדיקיין ולרישום בעלי מניות, אך מגביל את היקף הייצור במקרים אחרים, כגון לסעיף 21.4, שם יש לספק רק מסמכים הנוגעים לרישום בעלי המניות במדיקן בשנת 2019. השופטת דוחה גם את בקשת הנתבעים להסיר נספחים מסוימים מבקשת התובע, וטוענת כי התובע אינו מחויב להסכמי סודיות כלשהם בין הנתבעים לבין צד שלישי, והמסמכים המדוברים – שחלקם ממוענים "לכל הנוגע בדבר" – אינם חסויים מטבעם. השופט מותח ביקורת על הימנעותם של הנאשמים מלחשוף חלק מהמסמכים בעצמם ומוצא כי חלק מנימוקיהם לחיסיון אינם סבירים. יתר על כן, השופטת מציינת כי התובע, שאינו עורך דין, אינו מחויב לחיסיון עורך דין-לקוח. ההחלטה מדגישה כי כל צד יישא בעלויותיו, וקובעת מועד אחרון של שבעה ימים להמצאת המסמכים שהוזמנו.